בשורות חדשות לכלכלה המקומית: ההסכם המסתמן בין ישראל לסומלילנד פותח חלון לאפריקה ועשוי להשפיע בעיקר על היצוא של ישראל.
אז באילו תחומים הוא ישפיע והאם הוא ישפיע גם על היבוא? לדברי ליאור יסיאס, מייסד ומנכ"ל Amora Capital המייצגת חברות ישראליות וגלובליות באפריקה, "מדובר ביבשת של יותר מ־1.4 מיליארד בני אדם, עם קצב צמיחה מהגבוהים בעולם ועם צורך אדיר בתשתיות, אנרגיה, חקלאות וטכנולוגיה, בדיוק התחומים שבהם לישראל יש יתרון מובהק. סומלילנד, שמציגה יציבות יחסית, תוצר לנפש גבוה מהאזור ופוטנציאל לנפט וגז, יכולה להוות מקרה מבחן לשיתוף פעולה כלכלי רחב יותר".
יסיאס מוסיף ומסביר כי "הסיפור האמיתי הוא לא רק ההסכם עצמו, אלא ההבנה שישראל מפספסת כבר שנים הזדמנות אסטרטגית באפריקה. בזמן שמעצמות אחרות מעמיקות אחיזה ביבשת, לישראל יש הזדמנות לבנות שותפויות ארוכות־טווח בתחומי תשתיות, אנרגיה, חקלאות וטכנולוגיה, אם רק תחליט לראות באפריקה יעד אסטרטגי ולא רק כותרת חולפת".
לגבי יבוא פוטנציאלי הוא אומר כי "אני לא חושב שבטווח הקרוב סומלילנד תהפוך לספק משמעותי שיכול להשפיע דרמטית על יוקר המחיה בישראל. היקפי הייצור עדיין קטנים, התשתיות מוגבלות והסיכונים הלוגיסטיים גבוהים. אולי בטווח הארוך זה ישפיע על יוקר המחיה, אם ייווצרו שרשראות אספקה חדשות וזולות יותר, בעיקר בתחומי אנרגיה, מזון וחומרי גלם. אבל זה תהליך של שנים, לא של חודשים.
"מבחינת היצוא מישראל, כאן טמון הפוטנציאל הגדול יותר. ישראל יכולה לייצא לסומלילנד ידע וטכנולוגיה בתחומים שבהם היא חזקה במיוחד: חקלאות מתקדמת, מים והתפלה, אנרגיה סולארית, תשתיות חכמות, סייבר אזרחי ובריאות דיגיטלית. עבור סומלילנד, אלו תחומים קריטיים לבניית כלכלה מתפקדת. עבור ישראל, זה שוק צומח עם תחרות נמוכה יחסית".
אלעד ברשאן, מומחה למכס ולשילוח בינלאומי, מורן קרגו בע"מ, מוסיף: "ההסכם המסתמן בין ישראל לסומלילנד עשוי לפתוח לישראל אפיק חדש להתרחבות כלכלית באפריקה. מבחינה מסחרית מדובר בשוק קטן, אך כזה בעל פוטנציאל התרחבות משמעותי, במיוחד בתחומי חקלאות, מים, אנרגיה ותשתיות. ישראל יכולה לייצא טכנולוגיות המתאימות בדיוק לצורכי האזור.
נוכחות לוגיסטית
"מבחינת יבוא, סומלילנד איננה יצואנית גדולה, אך עשויה להוות מקור למוצרי חקלאות, דגה ומינרלים בסיסיים. עם זאת, הערך המוסף המרכזי עבור ישראל אינו דווקא בהיקפי המסחר הישירים, אלא בפתיחת דלת גיאו־כלכלית לאזור אסטרטגי הסמוך לנתיבי השיט של קרן אפריקה, אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם.
"מעבר לפן המסחרי, קשר רשמי עשוי לאפשר לישראל לבסס נוכחות לוגיסטית ומעניק לישראל עוד גישה, עקיפה אך חשובה, לשוק האתיופי, מהכלכלות החזקות באזור מזרח אפריקה, באמצעות נתיבי סחר יבשתיים ונמל ברברה, המשמש בפועל נתיב מרכזי ליצוא ויבוא לאתיופיה.
"לכן, גם אם היקפי הסחר הראשוניים יהיו צנועים, הפוטנציאל הגיאו־כלכלי, הדיפלומטי והביטחוני גדול בהרבה מגודל השוק עצמו", מסכם ברשאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו