"רק כמחצית מהעסקים בצפון חזרו לעבודה": הסיבות לכך ששיקום הצפון מתעכב

"באזור הצפון המצב קשה, אבל בקריית שמונה הוא קשה מאוד - היא הסמל של כל מה שקורה שם", כך אומרת ל"היום" מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ Tefen. "נכון לעכשיו, כמחצית מהעסקים בצפון חזרו לעבודה, וגם הם באופן חלקי".

ביצור-פרנס מכירה היטב את נושא שיקום הצפון, מאחר שהיא מסייעת לא מעט לעסקים שם לחזור לעבודה. לדבריה, יש כמה סיבות מרכזיות לכך ששיקום הצפון מתעכב, והראשונה שבהן היא "התחושה שהמערכה בצפון עוד לא הסתיימה, וזה אומר שלהשקיע כרגע כסף בלהחזיר את העסק לעבודה זה בעייתי".

סיבה נוספת, בראייתה, היא תפקוד פחות טוב של מנהלת השיקום בצפון, בהשוואה למנהלת תקומה בדרום. "אנשים לא יודעים בכלל מה מגיע להם. בסקר שערכנו גילינו שכמעט 20% מהעסקים בצפון הגישו בקשות לפיצוי באופן לא נכון, ולכן לא קיבלו את הכסף. יש לא מעט גופים שפועלים לשיקום העסקים בצפון, אבל המודעות של בעלי העסקים אליהם לא גבוהה, ולכן הם לא מנצלים את מה שמגיע להם".

"פגיעה בביטחון העצמי"

נתון שלישי ומרכזי בעיכוב השיקום, לפי ביצור-פרנס, הוא חוסר הביטחון האישי-נפשי של בעלי העסקים בצפון. "בסקרים שאנחנו עורכים הרבה אנשים מדווחים על חוסר ביטחון מהסוג שקשור יותר להיבט הנפשי של הדברים, וזה בעייתי. בגלל אסון 7 באוקטובר הקימו מרכזי חוסן גדולים בדרום, ושם מקבלים את מרב תשומת הלב, אבל בצפון הפגיעה הנפשית היא משמעותית.

"יישובים שלמים פונו, רכוש נפגע, ואנשים מרגישים פגיעה בביטחון העצמי. מרכזי החוסן בצפון הם כרגע זמניים או קטנים יותר, ולכן הם משתתפים בצורה חלקית בשיקום הביטחון העצמי של תושבי הצפון, ובוודאי של קריית שמונה שמייצגת את מה שקורה שם".

כיצד פותרים את הבעיה? ביצור-פרנס פונה בעיקר לתושבים ומציעה להם לגשת ליועצים עסקיים שהמדינה מסבסדת חלק מעלותם. "יש גם יועצים עסקיים שנותנים את השירות הראשוני בהתנדבות", היא מציינת, "הם עוזרים בהכנת תוכניות עסקיות ומעלים למודעות זכויות שמגיעות לתושבים ולעסקים, אבל כאן צריך גם את המדינה - בעיקר בעולמות מרכזי החוסן ותשומת הלב".