"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החוק שפורסם - והכעיס את הבנקים: "סמוטריץ' הכריז מלחמה על הציבור"

משרד האוצר פרסם בהפתעה תזכיר חוק שמטיל מס של 15% על רווחי יתר של הבנקים • איגוד הבנקים מזהיר: "המס יוביל לעליית ריבית והקטנת אשראי, והציבור ייפגע כפליים"

, עודכן
0השמעה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

משרד האוצר פרסם אמש (שני) בהפתעה תזכיר חוק המטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים, שאמור להיכנס לחוק ההסדרים למרות התנגדות הגורמים המקצועיים. על פי התזכיר, החוק ייכנס לתוקף למשך ארבע שנים עד 2030, וצפוי להכניס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה.

איך המס יחושב?

החוק קובע מנגנון חישוב מורכב: יבוצע ממוצע של רווחי הבנקים שדווחו לבורסה בין השנים 2018-2022, לממוצע זה יתווספו 50%, וכל סכום שמעבר לרף הזה ימוסה ב-15% נוספים מעבר למסים הרגילים. באוצר מעריכים הכנסות של 1.5 מיליארד שקל בשנה, אך במערכת הבנקאית סבורים שהסכום בפועל יגיע לכ-2 מיליארד שקל.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', צילום: אורן בן חקון

פגיעה כפולה בציבור

למרות שהמס מוטל על הבנקים, הציבור צפוי להיפגע ממנו בשני מישורים. ראשית, כ-90% ממניות הבנקים מוחזקות בידי הציבור דרך קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה. מס של 2 מיליארד שקל אומר דיבידנדים נמוכים יותר לחוסכים, ובכך תשואות מופחתות לקופות הפנסיה והחיסכון של אזרחים רגילים.

שנית, כדי לפצות על אובדן הרווחים, הבנקים צפויים להעלות את עלויות האשראי. בעיה נוספת: לקוחות חזקים כלכלית יוכלו לעבור לקבל אשראי זול יותר מחברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח, בעוד שלקוחות חלשים יותר - שאין להם כוח מיקוח ואין להם אלטרנטיבות - יישארו במערכת הבנקאית ויספגו את מלוא העלאת המחירים והקשחת תנאי האשראי.

איגוד הבנקים: "מלחמה על הציבור"

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, תקף בחריפות את ההחלטה: "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי". מדמון הוסיף כי השר מפר את ההבטחה שנתן לפני שנה שלא יוטל מס נוסף, ו"דורס את העמדה המקצועית של אנשי משרדו ואנשי בנק ישראל".

לדברי מדמון, משמעות המהלך היא "השר לא רק שמכניס את ידו לכיסו של הציבור ומטיל מיסוי נוסף על קופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות, אלא שהוא אף פוגע בהכנסות המדינה ממיסים ועשוי לגרום לצמצום משמעותי בהיקף האשראי לציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר