ברקע עסקת הגז עם מצרים שאושרה אתמול (רביעי), שר האנרגיה אלי כהן אומר הבוקר ל"היום" שמחיר החשמל שיובטח לשוק המקומי בישראל יהיה הנמוך ב-OECD ב-20 השנים הבאות.
אחת הסוגיות החשובות בעסקת הגז עם מצרים הייתה נושא המחיר ליחידת חום (btu). בעוד שבמישור המדיני לא הייתה באמת בעיה עם אישור העסקה, הרי שסימן השאלה שריחף מעליה עסק במחירי החשמל לשוק המקומי, הכמויות שיימכרו לתושבי ישראל, וכמובן המחירים. בפן זה הושג הישג משמעותי עם קביעת המחיר על 4.7 דולר, גם למחירי ה"ספוט" עבור לקוחות מזדמנים.
הסבר בקליפת אגוז לתהליכי המתרחשים ברקע: מחירי הגז נמצאים כיום בירידה, בעיקר בשל הערכות שבמוקדם או במאוחר ייחתם הסכם בין רוסיה לאוקראינה שבמסגרתו גם יוסדר נושא אספקת הגז הטבעי לאירופה שידחוף מטה את לחץ הביקושים.
מחיר של 4.7 דולר ל-btu משקף מחיר שמקבע מחד את הרמה הגבוהה (שיא המערכה בין רוסיה לאוקראינה ומצוקת אנרגיה באירופה) ומאידך יקבע גם את מחירי הספוט. כלומר, מחיר של לקוח מזדמן יהיה שווה למחיר של לקוח עם חוזה קבוע.
מצרים תשלם יותר
ההתערבות הרגולטורית בישראל נדרשה למעשה לאור העובדה שבמסגרת העסקה, מצרים משלמת מחיר גבוה יותר מ-4.5 דולרים על הגז הטבעי, ולכן על פניו היא צפויה לקבל תיעדוף על פני חברת החשמל והיצרניות הפרטיות.
מאחר וההכרעה על אישור העסקה עברה לשר האנרגיה אלי כהן, והגופים הביטחוניים היו מעורבים אך לא קיבלו זכות וטו, הרי שהשיקולים המרכזיים היו מחיר ורציפות האספקה כאן בישראל - מה שלבסוף הושג.
נתון שכדאי לזכור ברקע הדברים היה שעיכובים שהיו בעבר בפיתוח מאגרים שהם לא לוויתן, הביאו לכך שלקוחות בישראל רכשו גז טבעי מלווייתן במחירי יצוא (שהם גבוהים יותר). קיבוע המחיר לשנים קדימה למעשה יוצר סוג של איזון בין חוזים ארוכי טווח, מחירי ספוט ללקוחות מזדמנים ואספקה לשוק המקומי במחירים מאוזנים שלא יכבידו יתר על המידה על השותפויות המקומיות.
בשולי הדברים יש לציין כי בעשור הקרוב תקציב הביטחון אמור לגדול משמעותית. אחד ממקורות המימון לתקציב הם המסים שייגבו מהעסקה הזו, נתון משמעותי כשבוחנים את הנושא מנקודת המבט של נטל המס העתידי בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו