על השיאים ועל החששות: משקיעים בבורסה? אלו התחזיות לשנה הקרובה

זו היתה שנת מופת לבורסה הישראלית: מדד ת"א 90 זינק בעשרות אחוזים, והמשקיעים חוגגים • אך למרות האופוריה המסתמנת, הכלכלנים מזהירים מפני כמה מוקשים בהמשך הדרך: עליות מחירים צפויות וגירעון תקציבי מתרחב

הבורסה בתל אביב. המספרים מדברים בעד עצמם. צילום: יהושע יוסף

שנת 2025 בהחלט תירשם בספרי ההיסטוריה של הבורסה כאחת השנים הטובות אי־פעם.

אחד המדדים הפופולריים בישראל הוא מדד ת"א 90, ואם מסתכלים על הביצועים שלו בשנה החולפת הרי שהתשואה שהוא הניב עומדת על יותר מ־40% - ולמעשה התשואה של המדד הזה קרובה יותר ל־45%. שאר המדדים הכבדים עשו פחות או יותר אותו מהלך, וזה אומר שהשנה הקרובה תהיה שנה של צומת שבו החברות יצטרכו להדביק את הקצב, כלומר להציג רווחיות שתואמת את התשואה של המניות שלהן.

השבוע פורסם מדד המחירים לצרכן והוא למעשה עמד בתחזיות בשווקים - חדשה טובה שכן התחזיות לאינפלציה שנה קדימה עומדות על 1.9%, וזה אומר שהתחזיות מסמנות אינפלציה מעט נמוכה מיעד יציבות המחירים של בנק ישראל. באופן תיאורטי, זה נותן מרחב פעולה רחב יותר לבנק ישראל בכל הנוגע לריבית, כשאם זו תרד לפחות פעמיים הוצאות המימון של הפירמות יפחתו, ההשקעה שלהן בעסקים תגדל והתהליך הזה יעזור להן להדביק את התחזיות של המשקיעים בבורסה.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, צילום: ענבל מרמרי

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, מצנן מעט את ההתלהבות מהמדד הנמוך יחסית של חודש נובמבר.

"תחזית האינפלציה ל־12 החודשים הקרובים עלתה ל־1.9%. עליית התחזית משקפת מיצוי הדרגתי של התחזקות השקל וירידה במחירי הטיסות. בתחילת 2026 צפויות עליות מחירים של ארנונה. מחירי החשמל והמים צפויים לעלות ב־1.5% ו־2.5% בהתאמה, ובמהלך השנה עשויות להיות התייקרויות נוספות שמקורן בהחלטות הממשלה כמו התחבורה הציבורית", הוא אומר ל"ישראל היום".

"מחירי שכר הדירה הם מקור לאי־ודאות: בהסתכלות ארוכת טווח קיים קשר בין מחירי שכר הדירה למחיר הדירות. יחד עם זאת, בטווח הקצר יכולים להיות פערים גדולים שמשקפים שינויים בתשואת שכר הדירה, כמו גם היבטים שקשורים לכושר הקנייה של משקי הבית וציפיות הרוכשים להתפתחות המחירים. אנו מניחים שמחירי שכר הדירה יעלו בשנה הקרובה בכ־2.5%. מחירי הנסיעות לחו"ל בחודשים הקרובים עדיין יושפעו מהתחזקות השקל, אך נראה שמרבית ההשפעה כבר נמדדה".

התמתנות באינפלציה, צילום: אורן בן חקון

"קצב עליית השכר והגירעון התקציבי שצפוי לעלות על 4% גם בשנה הבאה, אלו גורמי סיכון שעשויים להעלות את האינפלציה בטווח הבינוני, ויהוו שיקול מבחינת המדיניות המוניטרית", מוסיף בהר.

שמוליק קצביאן, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של בנק דיסקונט, אומר: "מדד המחירים לצרכן לנובמבר ירד ב־0.5% בדומה לתחזית שלנו בדיסקונט. מדד נובמבר נחשב לנמוך עונתית, ובכל זאת הירידה הפעם היתה החדה ביותר לחודש נובמבר מאז 2008. לפי הלמ"ס, בניכוי עונתיות המדד נותר יציב. מעניין לציין כי שש מתוך עשר קבוצות ראשיות במדד רשמו ירידות חודשיות בנובמבר, ושתי קבוצות אחרות רשמו יציבות".

קצביאן מסכם את הניתוח שלו הקשור לעולמות האינפלציה והריבית כך: "בשורה התחתונה, האינפלציה השנתית בישראל ירדה ל־2.36%, הקצב המתון ביותר מאז 2021. מגמת ההאטה צפויה להימשך והיא תומכת בהערכת הבסיס שלנו ובה צפויות לפחות שלוש הפחתות ריבית על ידי בנק ישראל בשנת 2026".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר