"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

סמוטריץ׳ מאיץ את המחקר האקדמי: האוצר משיק תוכנית תמרוץ לחוקרי בינה מלאכותית

תוכנית התמרוץ שהשיק משרד האוצר תעמוד על 100 מיליון שקל בכל שנה • היא הושקה בשיתוף עם הות״ת והקרן הלאומית למדע כדי להדביק את קצב המחקר בישראל בתחומי למידת המכונה והבינה המלאכתות

,עודכן
0השמעה
בין המוח ל-AI. "הייתי מציע לכל חוקר לעבוד בתעשייה לתקופה". צילום: GettyImages

לא חייבים להשתמש בה באופן תדיר כדי לדעת שהבינה המלאכותית השתלטה באופן אבסולוטי גם על הכלכלה הישראלית, אך באופן תיאורטי ישראל נמצאת בתקופה הזו מדרגה אחת מאחורי המחקר והפיתוח בתחום המדובר.

העיכוב בהתפתחות של ישראל בתחום הזה נובע בעיקר מהמלחמה של השנתיים האחרונות, שהביאה לגיוס של לא מעט חיילי מילואים שעובדים בענף הטק.

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא העובדה שישראל, מעצמת סייבר בפני עצמה, יכולה כמעט בנקל להטות כוח אדם איכותי לעולמות הבינה המלאכותית - המלחמה יצרה לא מעט אתגרים, וחלקם, לפחות למי שנחשף אליהם, יכולים לבוא על פתרונם באמצעים טכנולוגיים, כלומר בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מדובר בשילוב שיכול להיות מעניין - כוח אדם איכותי שכבר נמצא בעולמות הטק וצבר בו ניסיון וידע, וכעת יש רצון לרתום את הכוחות האלה להשקעות משמעותיות בתחום מחקר זה, לשלב בו את התעשיות הביטחוניות, ובשילוב עם סוג של אגריגטור (האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע) יש לנו מאיץ מצוין שיעמיד את ישראל, עם מעט מזל, בחזית המחקר והפיתוח של כלי בינה מלאכותית.

משרד האוצר, ירושלים,צילום: אורן בן חקון

ל"ישראל היום" נודע כי לאחר עבודה משותפת של משרד האוצר, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, הוחלט להוציא לדרך מיזם שקיבל את השם "תוכנית "IsraLab", שתעמיד מענקי מחקר גבוהים (יחסית) למחקרים שיעסקו בתחומים שהוגדרו כאסטרטגיים.

תוכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב־תחומי ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, ממערכת הביטחון ומתעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות שבהן ישראל מובילה. התוכנית תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך במיוחד (7-10 שנים) ובהיקפים כספיים גבוהים.

ההחלטה כוללת קביעה כי המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב־העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.

שיתופי פעולה הדוקים

נוסף על כך, הפרויקט יאגד וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לכדי בשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ',צילום: דוברות משרד האוצר

באוצר תקצבו את הפרויקט בכ־100 מיליון שקלים בשנה, כסף שיעבור כמענקי מחקר לקבוצות החוקרים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר