החוב העולמי הגיע לשיא חדש של כ־345.7 טריליון דולר

החוב הגלובלי  של ממשלות, חברות ומשקי בית  עלה בסוף הרבעון השלישי ל־345.7 טריליון דולר, שהם כ־310% מהתוצר העולמי. היחלשות הדולר תרמה לכך שחובות במטבעות מקומיים נראים כעת גדולים יותר בדולרים.

מרבית העלייה הגיעה מכלכלות מפותחות, שבהן מדיניות מוניטרית מקלה האיצה את גיוסי החוב. מאז תחילת השנה החוב העולמי גדל ב־26.4 טריליון דולר, כלומר כ־675 מיליארד דולר בכל שבוע. ברבעון האחרון סין וארצות הברית הובילו את העלייה בחוב הממשלתי, אחריהן צרפת, איטליה וברזיל.

מכון IIF מזהיר מפני סיכון חדש: פסק הדין הצפוי בבית המשפט העליון בארצות הברית בנוגע לחוקיות המכסים שהטיל ממשל טראמפ בתחילת השנה. פסיקה לרעת הממשל עלולה להגביר את הלחץ הפיסקלי ולהוביל להנפקות חוב גדולות יותר. גירעונות גבוהים ותוכניות תמרוץ ביפן, ארה״ב, גרמניה וסין צפויים גם הם להעלות את עלויות המימון ב־2026.

החוב בשווקים מפותחים עלה לשיא של 230.6 טריליון דולר, ובשווקים מתעוררים עבר את 115 הטריליון. רוסיה, קוריאה, פולין ומקסיקו הציגו את העליות הבולטות.

בשווקים המתעוררים נרשם גידול חד בהנפקות בינלאומיות. הנפקות יורובונד הגיעו ב־2025 לשיא שנתי של 255.7 מיליארד דולר, בעיקר בזכות דולר חלש והמשך הקלות מוניטריות. עם זאת, הגישה לשווקים עדיין מוגבלת למדינות שיצאו מהליכי הסדר חוב. לפי ההערכות, היקף ההנפקות יירד ב־2026.

החוב התאגידי ממשיך לעלות ומתקרב ל־100 טריליון דולר, בעיקר בחברות בתחום הבינה המלאכותית והאנרגיה הנקייה. בארה״ב נרשמו השנה שיאים בהנפקות אג״ח של חברות AI, מה שמעורר חשש בשוק האשראי.

חוב משקי הבית בעולם הגיע לכמעט 64 טריליון דולר, אך יחס החוב לתוצר ירד ל־57% - הנמוך מאז 2015 - בשל האטה בלקיחת אשראי בתקופה של אי־יציבות כלכלית ולחצי יוקר מחיה.

לפי IIF, ב־2026 מדינות מתעוררות יידרשו לפרוע כמעט שמונה טריליון דולר של אג״חים והלוואות, ומדינות מפותחות יצטרכו למחזר יותר מ־16 טריליון - מה שעשוי להגביר את הסיכון ללחצי מימון אם התנאים יתהדקו.