"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סכום דמיוני: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא של כל הזמנים

העליות בשווקים והמעבר של הציבור מהעו"ש לאפיקי השקעה דחפו את הקרנות לשיא • המשיכה: פיקוח על ידי רשות ניירות ערך והנזילות של הכספים • "הריבית הגבוהה הכניסה הרבה מאוד כסף"

,עודכן
0השמעה
הבורסה בתל אביב. המספרים מדברים בעד עצמם. צילום: יהושע יוסף

שינוי מגמה: עליות השערים בבורסה שנמשכות כבר שנתיים, לצד העלייה במודעות של הציבור לאפשרויות ההשקעה השונות, הביאו את קרנות הנאמנות להיקף שיא של נכסים. לא פחות מ־750 מיליארד שקלים מנוהלים כעת בקרנות הנאמנות - נתון היסטורי בשוק ההון.

קרנות הנאמנות הן אפיק ההשקעה הפופולרי בקרב הציבור לטווח הקצר. לא צריך להכביר מילים על העליות בבורסות בשנתיים האחרונות, אבל כדאי להתעכב לרגע על התזוזות של "הר השקלים", כלומר עודפי המזומנים של הציבור. כאן צריך לזכור שהציבור הישראלי, בדומה מאוד למה שנעשה בעולם, מעדיף לשמור את עודפי המזומנים שלו בפיקדונות הבנקאיים וביתרות זכות בחשבונות העו"ש.

בעוד ההחלטה להחזיק עודפי מזומנים בפיקדונות בבנק היא מובנת, לא ברור מדוע הישראלים מחזיקים מזומנים שאין להם צורך בהם בחשבונות העו"ש. כאן למעשה נכנס רכיב המודעות והאוריינות הפיננסית. בהובלה של בנק ישראל, המערכת הבנקאית ובתי ההשקעות החלו להציע לאנשים אלטרנטיבות לעודפי המזומנים - למשל הקרנות הכספיות, שהן חלופה לפיקדון הבנקאי. למי שאוצרים יותר סיכון, תעשיית קרנות הנאמנות מציעות כמעט כל מוצר אפשרי.

למה קרנות הנאמנות הן הכלי הפופולרי עבור הציבור? בראש ובראשונה, כי תעשיית קרנות הנאמנות מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך. זה נתון חשוב מאוד, שכן הוא מצמצם את האפשרות שיקרה משהו לא טוב עם הכסף, והפיקוח הזה הוא קריטי. נתון נוסף הוא שכל קרן נאמנות קונבנציונלית היא נזילה. כלומר, אם משקיעים רוצים את כספם - הוא ייכנס לחשבון הבנק (בהנחה שחשבון ההשקעות מנוהל בבנק) בתוך כמה ימים, כשהבנק כבר פחות או יותר יכול לסמוך על כך שהכסף ייכנס לחשבון, ולכן יכול להתבסס עליו כדי להעמיד אשראי מתאים.

כסף מזומן,צילום: יהושע יוסף

נאור כהן מבית ההשקעות "מיטב" אומר: "הצמיחה המהירה בנכסי הקרנות נובעת משתי מגמות בסיסיות: האחת - העליות שנרשמו באופן מצטבר בשווקים, במיוחד בשנתיים האחרונות, ובעיקר בשוקי המניות בעולם ובישראל, כמו גם הריבית הגבוהה, שהכניסה הרבה מאוד כסף לקרנות הכספיות. השנייה - הזרמת הכספים הגדולה לשווקים, כולל מצד משקיעים שזה עתה עשו את הצעדים הראשונים בתחום ההשקעות.

"אמנם הצמיחה בתעשייה הקיפה את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה העוצמה. בארבע וחצי השנים האחרונות נכסי הקרנות הכספיות צמחו ב־761%; התעשייה הפאסיבית, הקרנות המחקות וקרנות הסל צמחו בשיעור של כ־126%; ואילו הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו בשיעור של 27% בלבד, הואיל והן סבלו מפדיונות ניכרים במשך חלק גדול מהתקופה, עד לשנה האחרונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר