התקציב עבר - והשווקים מגיבים באמון: הדולר צונח

בזמן שסטנלי פישר כיהן כנגיד בנק ישראל הוא נהג להסביר לכתבים הכלכליים מדוע השקל חזק. אז עוד היינו בשער חליפין שנע סביב ה-3.6 שקל לדולר. פישר נהג להגיד ״חברים יקרים, הגיע הזמן שתבינו, מטבע חזק אומר כלכלה חזקה״ בציטוט חופשי.

תקציב המדינה לשנת 2026 עבר בממשלה והמסגרת שלו סבירה מאוד ביחס לחששות הגדולים מתקציב שעובר בשנת בחירות ואחרי מלחמה עקובה מדם והארוכה ביותר שידעה המדינה. בשונה מתמהיל התקציב הרי שהמסגרת שלו משדרת לשווקים הפיננסיים שהכלכלה הישראלית מרוסנת והבטחות שניתנו במהלך המלחמה - מקויימות.

אם כן, בשעה זו נופל הדולר בכר-0.4% לרמה של 3.22 שקל, רמה נמוכה מאוד שמשקפת את עמדת הזינוק של הכלכלה הישראלית במונחים ריאליים, כלומר פחות ספולציות מט״ח ויותר אמונה ביכולת של הכלכלה הישראלית (והציבור הישראלי) להתאושש מהמכה של ה-7 באוקטובר.

החשש הגדול בשווקים הפיננסיים היה תקציב הביטחון. לכל היה ברור שישראל נשאבת לשנים בהם תקציב הביטחון יהיה גדול מאוד מה שאומר לקצץ בתקציבי המשרדים האחרים, דבר שאינו אפדי שפוליטית בלתי אפשרי בשנת בחירות. וזה אומר להגדיל את הגירעון ולחזור ללוות כסף בצורה לא מבוקרת בשוק ההון.

ישיבת הממשלה לאישור התקציב החלה אתמול כשיעד הגירעון עלה מהר מאוד ל-3.6% (לעומת טיוטת התקציב שדיברה על 3.2%) וכאן כבר בשוק ההון התחילו להעלות ספקות ביכולת של הממשלה לרסן את עצמה בשנת בחירות.

היום כבר הדברים נראו אחרת ויעד הגירעון נותר, כרגע לפחות על 3.6% מה שיאפשר למשרד האוצר ולחשב הכללי להתחיל להחזיר חובות שנלקחו מהעולם אבל בעיקר מקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הציבור הישראלי ובכך לשמור על יציבות כלכלית בישראל.

לסיכום הדברים, החשיבות של העברת התקציב כפי שהוא היום מקבלת ביטוי משמעותי בשוק המט״ח שהוא כדאי להבין, יחד עם שוק האג״ח, השוק שמגיב הכי מהר והכי אגרסיבי לכל שינוי בתמונת המקרו.