חוק ההסדרים שיעלה מחר (חמישי) לדיון בממשלה יכלול בתוכו תקנה מהפכנית. החל מהשנה הבאה לא יוכלו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לגייס עובדים חדשים, ללא בחינה אם ניתן להחליף אותם בכלי בינה מלאכותית.
בשנתיים האחרונות התבצע במערכת הבנקאית תהליך דומה. למשל, אם נדרש גיוס של בנקאי טלפוני, נבחנה האפשרות לשלב במקומו מערכת בינה מלאכותית שתענה על הצרכים - וזאת בעלות נמוכה משמעותית ביחס לגיוס והעסקת עובד. כתוצאה מכך, מצבת כוח האדם של הבנקים צומצמה משמעותית ביחס לגידול באוכלוסיה ובפעילות הבנקאית.
בין השנים 2011 ל-2024 הצמטצם מספר המשרות במערכת הבנקאית בישראל מ-50 אלף משרות ל-36 אלף משרות. באוצר אומרים שההתייעלות הייתה כל כך מרשימה עד שבלעדיה, הרווחיות האדירה שהציגה המערכת הבנקאית הייתה נראית אחרת לגמרי.
במשרד האוצר ניתחו את תוצאות התהליך במערכת הבנקאית, והגיעו למסקנה שניתן ליישם אותו גם בשירות הציבורי, בעיקר בכל הנוגע למשרות פשוטות כמו מענה טלפוני או בקרת איכות. מטרת המהלך תהיה לשפר את השירות לציבור בעלויות נמוכות.
על פי גורמים באוצר, ישנם נתונים רבים שתומכים בהחלטה. כך למשל, השירות הציבורי בישראל גדול מהממוצע במדינות ה-OECD. כ-19% מכוח העבודה של כלכלת המדינות המפותחות עובד בשירות הציבורי הרחב, בעוד בישראל שכ-21% מכוח העבודה מרוכז בשירות הציבורי הרחב.
גם שיעור גידול העובדים בשירות הציבורי בישראל גבוה מאוד ביחס למדינות המפותחת. בכל שנה גדל כוח האדם בשירות הציבורי הרחב ב-2.3% בממוצע לעומת 1.4% בממוצע במדינות המפותחות.
על פי ההחלטה שמקדם האוצר, גיוס של יותר מ-10 עובדים או הגדלת מצבת כוח האדם ביותר מ-5% יחייבו בחינת שילוב כלים טכנולוגיים במקום הגיוס. רק אם יתברר שלא קיים פתרון טכנולוגי יעיל, יתאפשר גיוס העובדים. בתי החולים יוחרגו בשלב זה מהתהליך.
מנכ"ל משרד האוצר אילן רום אמר ל״ישראל היום״ כי: "הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר ולהתפתח והמגזר הציבורי צריך לפעול בהתאמה. בצעדים של התאמות והתייעלות נוכל לטייב את עבודת המגזר הציבורי ומי שירוויח מזה הם אזרחי ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו