"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
קופה קטנה

שלל הזדמנויות עבור משקי הבית: ההתחזקות של השקל מול הדולר

התחזקות המטבע מפחיתה את עלות היבוא, ולכן תורמת לירידה אפשרית במחירים של מוצרים ושירותים שמקורם בחו"ל, לרבות אלקטרוניקה, ביגוד, רהיטים, קוסמטיקה וחלקי חילוף

,עודכן
0השמעה
שטרות של 200 שקלים (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

התחזקות השקל בכ־10% לעומת הדולר מאז תחילת 2025 משפיעה באופן רחב על כלכלת משקי הבית בישראל, ומייצרת שילוב של הזדמנויות ואתגרים.

בראש ובראשונה, התחזקות המטבע מפחיתה את עלות היבוא, ולכן תורמת לירידה אפשרית במחירים של מוצרים ושירותים שמקורם בחו"ל, לרבות אלקטרוניקה, ביגוד, רהיטים, קוסמטיקה וחלקי חילוף. תופעה זו מצמצמת לחצים אינפלציוניים ומגדילה את כוח הקנייה של הציבור, במיוחד בתחומים שבהם התחרות היבואנית חזקה. כמו כן, חופשות בחו"ל, קניות באינטרנט ועסקאות במטבע זר הופכות זולות יותר במונחי שקל, מה שמקל את ההוצאות ומספק לצרכנים יתרון.

עם זאת, לצד ההשפעות החיוביות, יש גם צדדים מאתגרים. משקי בית המקבלים הכנסות בדולרים - למשל, עובדים בחברות זרות או עצמאיים בשוק הגלובלי - חווים שחיקה בשכרם הריאלי בשקלים. כמו כן, ענפים יצואניים, ובראשם ההייטק והתעשייה, עלולים להיפגע מירידה ברווחיות על רקע שקל חזק, והשפעה זו עשויה לחלחל לשוק העבודה בטווח הבינוני, בצורת הקפאת גיוסים או לחץ על שכר.

ירידת הדולר פוגעת במי שמחזיקים חסכונות או השקעות צמודות לדולר. בשוק ההון או באמצעות מכשירים פנסיוניים, ערך הנכסים הללו בשקלים נשחק, מה שמשפיע על תיקי ההשקעות של משפחות רבות.

משקי בית עם הלוואות או התחייבויות במטבע זר נהנים מהתחזקות השקל, שכן עלות ההחזר יורדת. התחזקות השקל משפרת את כוח הקנייה ומוזילה פוטנציאלית את היבוא, אך גם מייצרת סיכונים עבור מגזרי יצוא ומשקי בית המבוססים על הכנסות במטבע זר.

התנהלות מודעת וניהול שוטף ועקבי של הוצאות המשפחה, כולל בחינת חשיפה למטבעות וניצול ירידות מחירים, יכולים לסייע למשקי הבית להפיק תועלת מהמצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר