שלל הזדמנויות עבור משקי הבית: ההתחזקות של השקל מול הדולר

התחזקות המטבע מפחיתה את עלות היבוא, ולכן תורמת לירידה אפשרית במחירים של מוצרים ושירותים שמקורם בחו"ל, לרבות אלקטרוניקה, ביגוד, רהיטים, קוסמטיקה וחלקי חילוף

שטרות של 200 שקלים (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

התחזקות השקל בכ־10% לעומת הדולר מאז תחילת 2025 משפיעה באופן רחב על כלכלת משקי הבית בישראל, ומייצרת שילוב של הזדמנויות ואתגרים.

בראש ובראשונה, התחזקות המטבע מפחיתה את עלות היבוא, ולכן תורמת לירידה אפשרית במחירים של מוצרים ושירותים שמקורם בחו"ל, לרבות אלקטרוניקה, ביגוד, רהיטים, קוסמטיקה וחלקי חילוף. תופעה זו מצמצמת לחצים אינפלציוניים ומגדילה את כוח הקנייה של הציבור, במיוחד בתחומים שבהם התחרות היבואנית חזקה. כמו כן, חופשות בחו"ל, קניות באינטרנט ועסקאות במטבע זר הופכות זולות יותר במונחי שקל, מה שמקל את ההוצאות ומספק לצרכנים יתרון.

עם זאת, לצד ההשפעות החיוביות, יש גם צדדים מאתגרים. משקי בית המקבלים הכנסות בדולרים - למשל, עובדים בחברות זרות או עצמאיים בשוק הגלובלי - חווים שחיקה בשכרם הריאלי בשקלים. כמו כן, ענפים יצואניים, ובראשם ההייטק והתעשייה, עלולים להיפגע מירידה ברווחיות על רקע שקל חזק, והשפעה זו עשויה לחלחל לשוק העבודה בטווח הבינוני, בצורת הקפאת גיוסים או לחץ על שכר.

ירידת הדולר פוגעת במי שמחזיקים חסכונות או השקעות צמודות לדולר. בשוק ההון או באמצעות מכשירים פנסיוניים, ערך הנכסים הללו בשקלים נשחק, מה שמשפיע על תיקי ההשקעות של משפחות רבות.

משקי בית עם הלוואות או התחייבויות במטבע זר נהנים מהתחזקות השקל, שכן עלות ההחזר יורדת. התחזקות השקל משפרת את כוח הקנייה ומוזילה פוטנציאלית את היבוא, אך גם מייצרת סיכונים עבור מגזרי יצוא ומשקי בית המבוססים על הכנסות במטבע זר.

התנהלות מודעת וניהול שוטף ועקבי של הוצאות המשפחה, כולל בחינת חשיפה למטבעות וניצול ירידות מחירים, יכולים לסייע למשקי הבית להפיק תועלת מהמצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר