בנק ישראל צפוי להוריד היום (שני) את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 4.25%. הפעם האחרונה בה הוריד הבנק המרכזי את הריבית הייתה בחודש מאי 2023, בצעד שנועד לאפשר מרחב פעולה נוח יותר לשווקים. המלחמה שפרצה חודשים ספורים לאחר מכן שינתה את תוכניות העבודה של בנק ישראל.
ההערכות הן שהורדת ריבית בשיעור של 0.25% שווה למשק הבית הממוצע לפחות 200 שקלים מדי חודש. החישוב מתבסס על משכנתא ממוצעת של כמיליון שקל (חיסכון של כ-70 שקלים מדי חודש), הלוואות צרכניות (מכרטיסי האשראי), ריבית על המינוס בבנק ועוד.
האופטימיות בנוגע להורדת הריבית נובע מהתכנסות של האינפלציה במשק ל-2.5% בשנה, נתון שנחשב סטנדרטי ונשלט. עם זאת, חסרים עדיין נתונים שיבהירו האם מדובר במקרה נקודתי, או במגמה ארוכת טווח.
החשש בקרב כלכלנים הוא ששנת הבחירות שבפתח תוביל אותנו קרוב יותר לאופציה הראשונה, עם יוזמות כמו הפחתת מיסים או דרישה מהמערכת הבנקאית להחזיר כספים לציבור מתוך הרווחים. המשמעות של צעדים שכאלה עלולה להיות לחץ אינפלציוני.
נתון משמעותי נוסף שיעמוד במוקד השנה הקרובה הוא הציפייה ל"כלכלת ריבאונד", כלומר צמיחה מואצת בשל עלייה חדה בביקושים על רקע סיום המלחמה. החשש הוא שההיצע לא יצליח לעמוד בביקושים הצפויים, וכאן הורדת ריבית עשויה לסייע.
מסגרת התקציב שהכין האוצר הייתה אמורה לאפשר מרחב תמרון לבנק ישראל, אבל ככל שהימים חולפים נראה שיידרשו פתרונות נוספים למערכת הביטחון ולמערכות האזרחיות. במילים אחרות: אם הממשלה מתכוונת להעביר עשרות מיליארדים נוספים למערכת הביטחון בשנה הקרובה, לא בטוח שניתן לסמוך על הנתונים כפי שהם נראים כרגע.
ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, מזקק את הדברים במכתב ללקוחות הבנק: "קשה להתנבא אם ירידות השערים בחודש האחרון מהוות שינוי מגמה, אבל מספיק שנראה את השווקים דורכים במקום, בכדי שההשפעה על הצריכה תורגש. עליות השערים המתמשכות תדלקו את הביקושים לצריכה וכן את שוק הנדל"ן, אבל בד בבד הן גם הפכו את האינפלציה לעיקשת יותר ופחות מגיבה למדיניות המוניטרית״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו