בשיתוף עו"ד טל אופיר
כמיליון ישראלים מחזיקים בדרכון זר או אם תרצו אחד מכל שמונה אזרחים. כך עולה ממחקר שפרסם ד"ר יוסי הרפז מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לפי הנתונים נכון לשנת 2024 כחצי מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון אירופי ולצדם מספר דומה של בעלי זכאות או דרכון אמריקאי ורוסי.
המרוץ להשגת אזרחות זרה נמשך במלוא העוצמה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של אוסטריה בשנת 2024 נרשם שיא חדש שבו 5,088 ישראלים קיבלו אזרחות אוסטרית שהיוו כ־23.2% מכלל מקבלי האזרחות באותה שנה. גם בגרמניה נרשמה עלייה חדה בבקשות. למעלה מ־18 אלף ישראלים הגישו בקשה לאזרחות גרמנית בתשעת החודשים הראשונים של השנה נתון שמלמד כי המוטיבציה להשיג דרכון זר רחוקה מלהיחלש.
השאלה שמרחפת מעל המספרים היא מה באמת ממשיך להניע את גל הבקשות. האם מדובר בכוונה ממשית להגר מהארץ על רקע יוקר המחיה והמצב הכלכלי או שמא הדרכון הזר הפך לתעודת ביטוח לעתיד לא ודאי. על פי נתוני המחקר שנכונים לשנת 2024 רוב הישראלים המבקשים אזרחות נוספת מציינים כמניע מרכזי את הרצון להרחיב את אפשרויות התעסוקה וההשקעה שלהם מחוץ לישראל. עם זאת הנתונים מצביעים על פער מעניין. רוב בעלי הדרכון האירופי כלל אינם מהגרים בפועל ליבשת כך שהמניע הכלכלי לבדו אינו מסביר את התופעה אלא משקף יותר את הצורך בתחושת ביטחון וגמישות לעתיד. עוד עולה מהמחקר כי סיבה נוספת לפופולריות הגוברת של האזרחות הכפולה היא התפיסה של אזרחות אירופית כסמל סטטוס.
הגירה נתפסת כתהליך גמיש יותר מבעבר
לצד זאת מציין ד"ר הרפז כי התפשטותה הגלובלית של האזרחות הכפולה מתרחשת במקביל לשינוי דרמטי באופן שבו אנחנו תופסים הגירה. בעבר הגירה נתפסה כמהלך חד כיווני וטוטאלי שכולל מעבר לארץ זרה ניתוק קשרים עם מדינת המוצא ובנייה מחודשת של העצמי במדינה אחרת. הגינוי המסורתי של מהגרים מישראל כיורדים קשור לתפיסה שהם נוטשים לתמיד את הפרויקט הציוני. כיום לדבריו חוקרים תופסים הגירה כתהליך גמיש יותר. מחקרים מראים שמהגרים רבים ממשיכים לשמור על קשרים כלכליים חברתיים ופוליטיים עם ארצות המוצא שלהם. כמו כן הוא מציין כי יותר ויותר ישראלים מהגרים באופן חלקי או זמני לדוגמה במסגרת של נוודות דיגיטלית. זהו דגם חדש של הגירה שבו המהגר לאו דווקא עוזב מדינה אחת ומתיישב באחרת אלא בונה חיים גמישים בין שתי מדינות.
בה בעת בין אם נתוני המחקר משקפים גם את הנעשה בשנת 2025 ובין אם חל שינוי בשיעור הישראלים בעלי דרכון זר שמהגרים בפועל על דבר אחד אין ויכוח. 81% מהישראלים שעזבו את הארץ הם בני פחות מ־49 וההערכות הן כי מדובר באוכלוסייה משכילה ובעלת מיומנויות גבוהות מה שעלול ליצור פגיעה ארוכת טווח בכלכלה הישראלית. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נערך בימים אלה ניתוח עומק למאפייני ההגירה מישראל אך תוצאותיו טרם פורסמו.
אפשר להתווכח על המניע שמאחורי המרוץ של הישראלים לדרכון זר אבל על דבר אחד אין מחלוקת. כשנפתחת בפניהם האפשרות הם לא מחכים. הם נוקטים פעולה וממהרים לממש את הזכאות מציין עורך הדין טל אופיר מומחה להוצאת דרכונים גרמניים ליטאיים אוסטריים ורומניים. באוגוסט 2021 חל שינוי משמעותי נוסף בחוק האזרחות הגרמני שהעלה במאות אחוזים את מספר הישראלים שפנו לבירור זכאות ל - קבלת אזרחות ודרכון גרמני. בעוד שלפני כן רק צאצאים של מי שהיה אזרח גרמני היו זכאים לאזרחות התיקון החדש מעניק אזרחות גם לצאצאים של אנשים שמרכז חייהם היה בגרמניה לפני עליית הנאצים בשנת 1933.
הקשחת מדיניות מצד מדינות רבות באירופה
גם שינוי חקיקה שחל בחוק האזרחות האוסטרי בשנת 2020 הוביל לנחשול בהליכי הוצאת דרכון על ידי אזרחים ישראלים. נקבע כי כל מי שצאצא לאזרחי אוסטריה שנרדפו וגורשו מהמדינה זכאי לאזרחות. החוק אף הורחב גם לצאצאי תושבים שלא החזיקו באזרחות אך נאלצו להימלט מאוסטריה בעקבות הרדיפה הנאצית מסביר עורך הדין אופיר.
גם הוצאת דרכון פורטוגלי היוותה יעד נכסף אליו שעטו המוני ישראלים. על פי ההערכות מדובר בלפחות 50 אלף ישראלים שקיבלו בשנים האחרונות דרכון פורטוגלי. במקרה זה נבלמה הריצה בעקבות החלטת הממשלה להוביל רפורמה מקיפה בתחום ההגירה והאזרחות שבמסגרתה הוקשחו התנאים והוגבל מספר הזרים שיקבלו אזרחות במדינה.
לצד פורטוגל במדינות רבות נוספות באירופה ניכרת מגמה של הקשחת מדיניות ההגירה וההתאזרחות תוצאה של עליית הימין הקיצוני וההשפעה האידאולוגית שמותירה מדיניותו של ממשל טראמפ. היחס למהגרים הולך ומתקשח גם על רקע המספרים. בעשור האחרון הגיעו ליבשת למעלה ממיליון פליטים מסוריה עיראק ואפגניסטן ועם תום מגפת הקורונה הצטרף אליהם גל הגירה נוסף שהגביר את הלחץ הציבורי והפוליטי. בנוסף לדוגמה גם באיטליה הוחמרו השנה תנאי הזכאות לאזרחות. החוקים החדשים שאישר הפרלמנט מגבילים את האפשרות לקבל דרכון לצאצאים של מי שחיו במדינה לפני יותר משני דורות. גם פולין שנחשבת יעד מבוקש במיוחד עבור ישראלים המבקשים דרכון אירופי הידקה את הקריטריונים והקשתה על מועמדים חדשים.
ברומניה נרשמה לאחרונה הקשחה משמעותית בתנאי הזכאות. החל מחודש מרץ, נדרשים מועמדים רבים להוכיח שליטה בשפה הרומנית ברמה בינונית- דרישה מחייבת ומאתגרת, הכוללת לימוד בארבעה קורסים או מעבר מבחן רשמי במכון לתרבות הרומנית.
בשיתוף עו"ד טל אופיר
