"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רשות המיסים פתחה בחקירה פלילית נגד ספקי צה"ל: "שילמו בימי מילואים"

מידע שהגיע לאוצר מעלה חשדות שהצבא רכש שירותים ומוצרים ושילם עליהם לכאורה בימי מילואים • ברשות המסים אומרים שהחשדות עולים לכדי פלילים ונפתחה חקירה

,עודכן
0השמעה
רשות המיסים חוקרת התנהלויות של ספקים לצה"ל, ששילמו להם בימי מילואים. (ארכיון). צילום: ללא

רשות המיסים פתחה בחקירה פלילית נגד ספקים וגורמים במערכת הביטחון, בחשד כי הצבא רכש שירותים וציוד במהלך המלחמה ושילם עליהם בימי מילואים. רשות המיסים מסרה ל"ישראל היום": "הדברים עלו בביקורת של אגף התקציבים והחשב הכללי על אופן השימוש בתקציב הביטחון בזמן המלחמה".

כפי שנחשף לאחרונה ב"ישראל היום", המידע הועבר בשבועות האחרונים לבדיקת רשות המיסים. ברשות המיסים טוענים כי המידע שהועבר מצדיק פתיחה בחקירה פלילית, אשר אכן נפתחה בימים האחרונים.

"המידע שהועבר מצדיק פתיחה בחקירה פלילית". בניין רשות המיסים (ארכיון),צילום: ליאור מזרחי

גורמים בכירים במשרד הביטחון מסרו בתגובה ל"ישראל היום": "אם מישהו חושב שבוצעו עבירות בשימוש בתקציב הביטחון בזמן מלחמה – יתכבד ויפנה למשטרה".

החשדות שעלו באוצר מסבירים כי במהלך המלחמה, בזמן הכאוס הגדול – אך גם לאחריו – הצבא רכש ציוד ושירותים מספקים בשוק האזרחי. מכיוון שהרכש בוצע לכאורה ללא הרשאות וללא בקרה מתאימה, התשלום לא יכול היה להתבצע באמצעות חשבונית רגילה. על כן, נטען כי הצבא שילם לספק באמצעות יצירת מצג כוזב, לפיו הספק גויס למילואים, והתשלום עבור השירותים והמוצרים בוצע באמצעות ימי מילואים.

בצבא ובמשרד הביטחון מציינים כי רק בתחילת המלחמה, בזמן הכאוס הגדול, הגיוס היה מטכ"לי, כלומר זומנו כל חיילי המילואים שהצבא יכול היה לגייס. לאחר התייצבות המערכה – כשבוע אחרי 7 באוקטובר – עבר גיוס המילואים ליחידות השונות, שם הופעל נוהל הבקרה המחמיר התוך-צבאי. הצבא ומשרד הביטחון טוענים כי אין בידם מידע המאשר את הסיטואציה הנטענת, אך קוראים לכל מי שחושב שבוצעו עבירות בשימוש בימי מילואים לפנות לתחנת המשטרה הקרובה ולדווח על כך.

קצין מילואים נפצע קשה מפיצוץ בדרום סוריה (ארכיון) // דוברות רמב"ם

במקביל, בין מערכת הביטחון למשרד האוצר מתנהל מאבק על תקציב הביטחון לשנה הבאה. במערכת הביטחון טוענים כי המינימום ההכרחי לשיקום הצבא ולעמידה במשימות שהטיל עליו הקבינט עומד על 144 מיליארד שקלים, כאשר הצבא מוכן לוותר על מספר דברים הכרחיים כדי להשתקם.

לעומתם, באוצר אומרים כי די בצבא ב-90 מיליארד שקלים, וניתן להעביר עוד 8 מיליארד שקלים, במידה ותהיה התלקחות מיידית ולא מתוכננת. יתר הכסף, אומרים באוצר, הצבא צריך למצוא בתוך התקציב הקיים, והחקירה הנוכחית של רשות המיסים מהווה דוגמה לכך כיצד ניתן לכאורה למצוא מקורות תקציביים בתוך המסגרת הקיימת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר