רשות המיסים פתחה בחקירה פלילית נגד ספקי צה"ל: "שילמו בימי מילואים"

מידע שהגיע לאוצר מעלה חשדות שהצבא רכש שירותים ומוצרים ושילם עליהם לכאורה בימי מילואים • ברשות המסים אומרים שהחשדות עולים לכדי פלילים ונפתחה חקירה

רשות המיסים חוקרת התנהלויות של ספקים לצה"ל, ששילמו להם בימי מילואים. (ארכיון). צילום: ללא

רשות המיסים פתחה בחקירה פלילית נגד ספקים וגורמים במערכת הביטחון, בחשד כי הצבא רכש שירותים וציוד במהלך המלחמה ושילם עליהם בימי מילואים. רשות המיסים מסרה ל"ישראל היום": "הדברים עלו בביקורת של אגף התקציבים והחשב הכללי על אופן השימוש בתקציב הביטחון בזמן המלחמה".

כפי שנחשף לאחרונה ב"ישראל היום", המידע הועבר בשבועות האחרונים לבדיקת רשות המיסים. ברשות המיסים טוענים כי המידע שהועבר מצדיק פתיחה בחקירה פלילית, אשר אכן נפתחה בימים האחרונים.

"המידע שהועבר מצדיק פתיחה בחקירה פלילית". בניין רשות המיסים (ארכיון), צילום: ליאור מזרחי

גורמים בכירים במשרד הביטחון מסרו בתגובה ל"ישראל היום": "אם מישהו חושב שבוצעו עבירות בשימוש בתקציב הביטחון בזמן מלחמה – יתכבד ויפנה למשטרה".

החשדות שעלו באוצר מסבירים כי במהלך המלחמה, בזמן הכאוס הגדול – אך גם לאחריו – הצבא רכש ציוד ושירותים מספקים בשוק האזרחי. מכיוון שהרכש בוצע לכאורה ללא הרשאות וללא בקרה מתאימה, התשלום לא יכול היה להתבצע באמצעות חשבונית רגילה. על כן, נטען כי הצבא שילם לספק באמצעות יצירת מצג כוזב, לפיו הספק גויס למילואים, והתשלום עבור השירותים והמוצרים בוצע באמצעות ימי מילואים.

בצבא ובמשרד הביטחון מציינים כי רק בתחילת המלחמה, בזמן הכאוס הגדול, הגיוס היה מטכ"לי, כלומר זומנו כל חיילי המילואים שהצבא יכול היה לגייס. לאחר התייצבות המערכה – כשבוע אחרי 7 באוקטובר – עבר גיוס המילואים ליחידות השונות, שם הופעל נוהל הבקרה המחמיר התוך-צבאי. הצבא ומשרד הביטחון טוענים כי אין בידם מידע המאשר את הסיטואציה הנטענת, אך קוראים לכל מי שחושב שבוצעו עבירות בשימוש בימי מילואים לפנות לתחנת המשטרה הקרובה ולדווח על כך.

קצין מילואים נפצע קשה מפיצוץ בדרום סוריה (ארכיון) // דוברות רמב"ם

במקביל, בין מערכת הביטחון למשרד האוצר מתנהל מאבק על תקציב הביטחון לשנה הבאה. במערכת הביטחון טוענים כי המינימום ההכרחי לשיקום הצבא ולעמידה במשימות שהטיל עליו הקבינט עומד על 144 מיליארד שקלים, כאשר הצבא מוכן לוותר על מספר דברים הכרחיים כדי להשתקם.

לעומתם, באוצר אומרים כי די בצבא ב-90 מיליארד שקלים, וניתן להעביר עוד 8 מיליארד שקלים, במידה ותהיה התלקחות מיידית ולא מתוכננת. יתר הכסף, אומרים באוצר, הצבא צריך למצוא בתוך התקציב הקיים, והחקירה הנוכחית של רשות המיסים מהווה דוגמה לכך כיצד ניתן לכאורה למצוא מקורות תקציביים בתוך המסגרת הקיימת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר