"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

2025 מסמנת מפנה: התאוששות חדה בהון הסיכון הישראלי

אחרי שלוש שנים של התכווצות בתעשיית הון הסיכון הישראלית, מסתמן כי שנת 2025 תהיה הראשונה שבה הענף מתחיל להתאושש ולצמוח • לפי הנתונים, במחצית הראשונה של השנה גייסה תעשיית הון הסיכון 350 מיליון דולר בלבד, אך בתוך ארבעה חודשים גויסו 1.37 מיליארד דולר

,עודכן
0השמעה
אחרי 3 שנים תעשיית הון הסיכון הישראלית מתאוששת עם גיוסים של 1.37 מיליארד דולר. צילום: צילום: Envato Elements

אחרי שלוש שנים של התכווצות בתעשיית הון הסיכון הישראלית, מסתמן כי שנת 2025 תהיה הראשונה שבה הענף מתחיל להתאושש ולצמוח.

מנתונים שנאספו ועובדו על ידי חברת המחקר IVC וחברת הייעוץ KPMG, עולה כי במחצית הראשונה של 2025 עוד נראה היה שהשנה תהיה אבודה מבחינת הגיוסים, אך בחודשים האחרונים נרשמה התאוששות מהירה: לא רק שהענף סגר את הפער - הוא אף חוזר לצמיחה.

לפי הנתונים, במחצית הראשונה של השנה גייסה תעשיית הון הסיכון 350 מיליון דולר בלבד. מחודש ספטמבר נרשמה האצה בקצב הגיוסים, ובתוך ארבעה חודשים גויסו 1.37 מיליארד דולר. בסיכום שנתי עד כה, תעשיית הון הסיכון גייסה 1.61 מיליארד דולר ב-29 קרנות חדשות - מספר חריג בהיקפו לפרק זמן כה קצר.

מנוע הצמיחה של ההייטק הישראלי,צילום: Getty Images

כדי להבין את מנוע הצמיחה של ההייטק הישראלי, צריך להביט על תעשיית הון הסיכון: הקרנות מגייסות הון ממשקיעים מוסדיים ומבעלי הון ומנתבות אותו לחברות טכנולוגיה בשלבים שונים של חייהן.

מדובר בהחלטת השקעה שאינה פשוטה: קרנות הון סיכון לוקחות על עצמן סיכון גבוה מאוד - ולעיתים ההשקעה עלולה להימחק; מנגד, היא יכולה להניב תשואה חריגה כאשר המוצר מתפתח לחברה בעלת ערך משמעותי.

הגורם המאקרו-כלכלי המשפיע ביותר על הענף הוא הריבית. כאשר הריבית גבוהה, התיאבון לסיכון פוחת: המשקיעים יכולים לקבל תשואה סבירה באפיקים סולידיים יותר, ולכן היקף ההשקעות המסוכנות מצטמצם. כשהריבית נמוכה ואין חלופות אטרקטיביות בסיכון נמוך, בעלי הון וגופים מוסדיים מחפשים תשואות ונוטלים סיכון - בין היתר באמצעות קרנות הון סיכון.

"מגמת ההתכווצות החלה כבר עם העלאות הריבית", בנק ישראל (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

בישראל, מגמת ההתכווצות החלה כבר עם העלאות הריבית ויצירת חלופות השקעה סולידיות, עוד לפני פרוץ המלחמה, שהחריפה את הקושי בגיוס הון.

כעת, קונסנזוס התחזיות מדבר על כניסה למסלול של ירידת ריביות בעולם. כשמוסיפים לכך את החזרה ההדרגתית של כוח האדם הישראלי לעבודה, הפקת לקחים מהשנים האחרונות ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לצרכים שעלו בתקופה זו - מתקבלת תמונה של מעבר לתהליך הפוך: האצה בגיוסי הון לקרנות. זה גם מה שמשתקף בנתונים המעודכנים שמציגות היום IVC ו-KPMG.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר