שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הציג השבוע את עקרונות תקציב המדינה כשהתקציב החשוב והגדול, תקציב הביטחון, היה במוקד הדברים. לפני שסמוטריץ' הציג את תקציב הביטחון המוצע על ידי האוצר, נשא דברים מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום.
כולם הסכימו שמתקציב הביטחון ייגזר כל תקציב המדינה. אבל רום הפתיע כשאמר שבביקורת של משרד האוצר בצבא התגלו ליקויים בשימוש בימי מילואים שגובלים לכאורה בפלילים. גורם צבאי בכיר המעורה היטב בפרטים אמר ל"ישראל היום": "אם מנכ"ל האוצר או מי במשרד האוצר טוען שנעשו דברים פליליים בכל הנוגע לימי מילואים – יתכבד ויגיש תלונה למשטרה".
הגורם הצבאי הבכיר אמר עוד ל"ישראל היום" שהשימוש בימי מילואים הוא תולדה של הצורך המבצעי שגזרה המלחמה והיעדים האסטרטגיים שמציב הדרג המדיני ואם יש טענה לפלילים, הרי שהמשטרה צריכה לבדוק את הדברים. עוד הוסיף שבכל מקרה צריך לזכור את הכאוס שהיה בתחילת המלחמה, אז השימוש בימי המילואים היה מטכ"לי, כלומר המטכ״ל החליט על גיוס מילואים ועל הצרכים.
לאחר מכן נושא השימוש בימי מילואים עבר ליחידות השונות וגם שם נוהל הנושא בקפדנות לטענתו, "אבל אם למישהו יש מידע אחר, כדאי שיציף אותו", אמר הגורם.
דבריו של רום היו בשולי הדבר האמיתי והוא תקציב הביטחון עצמו. כאן קבע האוצר כי התקציב יעמוד בשנת 2026 על כ-90 מיליארד שקל וייתכנו סטיות של כמה מיליארדים בודדים בהתאם לצרכים הביטחוניים. כמובן שאם תהיינה התפתחויות חמורות יותר, האוצר ימצא לכך פתרון.
הגורם הצבאי הבכיר היה מזועזע מהדברים. "בעשרות השנים האחרונות הצבא עבר דיאטה שהפכה מהר מאוד להיות אנורקסיה. שנת 2026 אמורה להיות שנה של שיקום הצבא. הנחת העבודה שלא יהיו התפתחויות מיוחדות בשנת 2026 אבל אנחנו ערוכים גם למצב כזה. אבל באופן תיאורטי, הצבא צריך להפוך את שנת 2026 לשנת שיקום. אני כמעט לא מדבר על התעצמות אלא על שיקום הכלים, שיקום המלאים, שיקום של רמות הכשירות וכולם מבינים שהשיקום הזה צריך להביא את הצבא לרמות גבוהות הרבה יותר ממה שהיה ב-6 באוקטובר".
באוצר טוענים שיש הסכמות על קשיחות של התקציב וניתן לסטות ממנו במשהו כמו שמונה מיליארד שקל. "מי שאומר את זה לא מבין את המצב. הקשיחות של התקציב מתחילה ב-95 מיליארד שקל. אנחנו צריכים להתחיל לדלל את כוחות המילואים, אבל זה לא יכול להיות ביום אחד. אנחנו נהיה בתהליך של סדר גודל של 60 אלף חיילי מילואים ב-2026 וזה עד שנוכל להוריד את הכמות הזו.
"כדי להבין את הפערים בין 2023 עד המלחמה למצב שלנו היום, הרי שלפני המלחמה היינו עם סדר גודל של 6,400 חיילי מילואים מדי יום בצבא ואנחנו אמורים להתייצב, בשגרה, על 60 אלף חיילי מילואים מדי יום. יש כאן פער גדול מאוד. במלחמה כבר היינו עם 200 אלף חיילי מילואים ביום ואפילו יותר, אז איך אנחנו מתכנסים למה שהאוצר רוצה רק בעולמות חיילי המילואים?".
"אני רוצה שתשים לב לנושא השיקום של הצבא", אמר אותו גורם צבאי. לדבריו, "כל מי שחושב שלהכות בחות׳ים זה משהו קטן, צריך לזכור שאלה מטוסים שטסים 2,000 ק"מ לביצוע משימה. הם עשו את זה לא פעם ולא פעמיים וצריך לטפל במטוסים האלה. להחזיר אותם לכשירות מלאה. אנחנו מדברים גם על צבא היבשה, שעות מנוע של הכלים שברו שיאים ואנחנו צריכים לטפל בכלים האלה ולהחזיר אותם לכשירות מלאה. ואני עוד לא מדבר על החימושים".
נושא החימושים הוא מורכב מאוד.
"הוא נושא מורכב הן בשלב של שיקום המלאים, הן בשלב של הסקת המסקנות שלנו ממלחמה רב-זירתית שלבשה ופשטה צורות במשך שנתיים (הכוונה היא ממלחמה בחזית הדרום והצפון למבצע עם כלביא והפעילות בתימן וכן הלאה; נ.כ). אנחנו ניהלנו במהלך המלחמה 'כלכלת חימושים'. זה לא היה בגלל גחמה של מישהו. לא כל כדור או פגז שהיה צריך לירות באמת נורה ויש בזה לא מעט סיכונים. אנחנו צריכים למלא את המחסנים ולהתמודד עם איומים חדשים, הכל בהתאם להגדרת המשימות של הדרג המדיני".
תסביר
"ביום שהסתיים מבצע עם כלביא התחיל מירוץ חימוש במזרח התיכון. האיראנים לא חיכו דקה והתחילו להתחמש בסוגים שונים ומשונים של מערכות. החל במערכי נ"מ, עובר במטוסים וממשיך בנושא הטילאות. ברור לך שאנחנו מכירים את הנושא, יודעים איך להתמודד איתו אבל צריכים כסף כדי להתמודד איתו. תוסיף לזה את נושא סוריה, שמי שחושב שאחרי נפילת אסד הזירה הסורית הפכה להיות קלה, הוא טועה וטועה בגדול. אני לא רוצה להיכנס לנושא של מי זה אשרע ומה אנחנו יודעים, אבל אנחנו צריכים להתמודד עם הזירה הזו וצריכים לזה כסף.
"ובוא נדבר רגע על עזה. חשבנו שעזה תהיה משהו שלא יצריך יותר מדי כוחות וחימושים. אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה שברגע אחד ניצטרך לטפל שוב בעזה. זה מצריך היערכות. אני לא רוצה להכינס לזירת לבנון, אבל גם שם אנחנו נערכים וכל הזירות האלה וההיערכויות אליהן, שאני מדגיש – אנחנו יודעים לטפל בהן – מצריכות משאבים".
באוצר מדברים על ייעול מערכי הרכש, ככה שמכל שקל שנשקיע בחימוש נשיג יותר.
"זו אמירה שלא מכירה את המצב. העולם כולו נכנס למירוץ חימוש שלא ראינו כמוהו מאז המלחמה הקרה. מדינות אירופה הגדילו משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן, מדינות נוספות עושות את זה. איראן מתעצמת בקצב מהיר ואנחנו מתמודדים עם כולם על רכש, על שרשרות אספקה. אין לנו מספיק זמן לשנות את מערכי הרכש מייסוד, אנחנו בהחלט יכולים להתייעל אבל שאף אחד לא ישגה באשליות שיהיה כאן חיסכון דרמטי. זה יהיה בשוליים של הכמויות והצרכים שלנו".
כל מי שהיה יום וחצי בצבא יודע שיש בורות שומן שניתן לקצץ בהם. בזבוז שזועק לשמיים.
"את הדברים האלה צריך לקחת בזהירות. במערכת גדולה ומורכבת כמו הצבא, ברור שיש כיסי שומן. הקמנו יחידת מיוחדת שמחפשת את הכיסים האלה ומטפלת בהם. יש לנו יעדי התייעלות ויעדי חיסכון. אנחנו עוברים לשימוש בגנרטורים יעילים יותר מחליפים מערכות ומצמצים במה שצריך. לכל יחידה יש יעדים אבל במערכת כל כך גדולה ומורכבת ברור שקיימים הדברים האלה אבל הם בשוליים, הם רחוקים מלהיות מהות הדברים".
אז בוא רגע נדבר במספרים. האוצר מדבר על תקציב ביטחון של 90 מיליארד שקל שיכול להגיע ל-98 מיליארד שקל.
"התקציב הזה זו בדיחה עצובה. באוצר יודעים היטב שאנחנו צריכים תקציב של 144 מיליארד שקל. גם דו״ח נגל קבע שהמיניות ההכרחי לצבא זה 100 מיליארד שקל בשנה ועוד לא דיברנו על השיקום, התעצמות והגדרות משימה של הדרג המדיני. הצבא לא עובד בוואקום, אנחנו מקבלים משימות ויעדים מהדרג המדיני ואנחנו צריכים לספק את המענה. בתקציב של 90 מיליארד שקל, הדרג המדיני יצטרך להחליט על מה מוותרים, על איזו חזית.
"כששר האוצר אומר צריך למצוא את הכסף בכיסי השומן שיש, אני יכול להגיד לך שאם אנחנו מאיצים את כל התוכניות להתייעלות ומצליחים ליישם אותם בזמן אפס, אנחנו מגיעים לחיסכון של כמה עשרות מיליוני שקלים ואולי כמה מאות בודדות של מיליוני שקלים – ברף הנמוך. אין לנו מקום להתייעל ב-50 מיליארד שקל. אין בזבוזים של 50 מיליארד שקל בצבא בשנה. זה מייצר פערים גדולים מדי.
"מישהו צריך להבין באוצר שהעולם נמצא במירוץ חימוש, הזירות השונות שהתמודדנו איתם בשנתיים האחרונות נמצאות במירוץ חימוש עוד יותר מהיר ויש כמובן את המשימות של הדרג המדיני, לכל זה יש משמעות תקציבית והפערים בין מה שהדרג המדיני רוצה לתקציב שהוא נותן – גדולים מדי".
בוא נדבר על הפיל שבחדר: אין דבר כזה תקציב בלתי מוגבל.
"זה נכון ואנחנו מבינים את זה היטב. אבל כולם צריכים להבין שבלי ביטחון אין כלכלה. אנחנו כדי לספק את הביטחון שאנחנו מכירים כרגע צריכים 144 מיליארד שקל, הכל מתועד היטב והאוצר מכיר את המספרים היטב. לנו לא ברור איך מישהו באוצר חושב שאפשר לספק ביטחון בתקציב אנורקסי".