דוח מבקר המדינה על התנהלות של הממשלה בתחילת מלחמת חרבות ברזל מצביע על מה שכולם הרגישו בתמהלך המלחמה - המדינה פשוט לא היתה באירוע במישור הכלכלי.
הקבינט הכלכלי-חברתי שהיה אמור להיות גורם מתכלל של המלחמה בפן האזרחי והכלכלי שלה, ואשר היה אמור לקבל החלטות במהירות ולהזרים את הכסף לאן שצריך, לא תפקד.
בדיקת המבקר קבעה, כי הקבינט הכלכלי-חברתי התכנס 5 פעמים בלבד במהלך המלחמה, כשבכל המפגשים הללו נכחו רק 7 חברים (יו״ר הקבינט ועוד שישה משתתפים) וזאת מתוך 19 חברי קבינט.
בדוח כתב אנגלמן: "ההשתתפות החלקית, לעתים המצומצמת, של חברי הקבינט חברתי-כלכלי בתקופת כהונה הממשלה, אינה עולה בקנה אחד עם אחריותם המשותפת לפעילותו ולהחלטותיו".
עוד כתב מבקר המדינה כי בנושא יוקר המחיה לא נקבעה מדיניות כוללת ולא בוצע מיפוי מקיף של הגורמים ליוקר המחיה הטעונים טיפול.
במשך 9 חודשים מאז כוננה הממשלה ועד לפרוץ המלחמה הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים דיונים ולא קיבל החלטות בנושא יוקר המחיה.
מבקר המדינה ציין את הרפורמה המקיפה של "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" שקידם שר הכלכלה ניר ברקת, וציין כי הממשלה קידמה את הרפורמה הזו, אולם זו היתה הרפורמה היחידה שקידמה הממשלה בנושא יוקר המחיה ולכן דברים שהרפורמה הזו של ניר ברקת לא עוסקת בהם, כמו היבטי תחרות והתנהגות צרכנים, לא קודמו ואף לא התקיימו דיונים עליהם.
נתון חמור נוסף שעולה מהדוח מצביע על כך שהממשלה לא קיבלה החלטות ולא הפיקה לקחים ממשבר הקורונה בכל הנוגע להעברת מענקים לציבור בנקודות קיצון של משבר.
גם הקבינט החברתי-כלכלי לא עסק בכך ולכן עד לתחילת המלחמה לא גובשו מנגנונים להעברת כסף למי שזכאי בנקודות קיצון כמו מלחמה רב-זירתית וכן הלאה.
עוד קובע המבקר כי הקבינט נמנע מלקבל החלטות בנושאי ליבה בתחומים החברתיים-כלכליים למרות שיש לו סמכויות רבות ויש לו מערך יועצים מרשים שכולל את בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה. הקבינט אף נמנע, כפי שנכתב בדוח, מלעסוק בהיערכות כלכלית-חברתית בזמני חירום.
מטעם משרד ראש הממשלה נמסר למבקר המדינה שהקבינט החברתי-כלכלי הוקם שלא מתוקף חוק ולכן אין חובה לכנס אותו והממשלה רשאית לקבל החלטות בתחומים כלכליים וחברתיים באיזה פורום שהיא רוצה.
הדוח הצביע על ממצאים מדאיגים נוספים. הממשלה למעשה הקימה מרכז שליטה שירכז את העבודה ויבטיח את הרציפות התפקודית של המדינה במהלך המלחמה.
מבקר המדינה קבע כי מרכז השליטה הזה נכשל בטיפול בעורף ובשימור הרציפות התפקודית של הכלכלה הישראלית בזמן המלחמה.
"המשל״ט פעל חודשיים בלבד החל מנובמבר 2023 ועד לסוף ינואר 2024, מודל העבודה שגיבש ראש המשל״ט לא יושם בפועל. המשל״ט לא קיים תהליך סדור ושוטף הכולל גיבוש תמונת מצב יומית ובחינת כלל הצרכים בתחום האזרחי לצורך איתור נושאי ליבה הדורשים דיון בקבינט, לא ביצע מעקב ובקרה סדורים ולא הציג לקבינט סקירה עתית על יישום החלטות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו