סמוטריץ' מאשר את הפרסום ב"ישראל היום": מס מיוחד יוטל על הבנקים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירים במשרדו עורכים בשעה זו (שלישי) מסיבת עיתונאים לקראת אישור התקציב לשנת 2026.

השר עדכן כי ב-4 בדצמבר יועלה התקציב לממשלה, ועד אמצע מארס הוא צפוי לעבור בכנסת.

עוד אישר השר את הפרסום ב"ישראל היום", לפיו יוחל מס מיוחד על המערכת הבנקאית הישראלית - בדומה למס הזמני שהוטל עליהם בשנתיים האחרונות. המס יהיה לפי נוסחה של הכנסות הבנקים מריבית בנק ישראל. בתגובה לשאלה אם יהיה רוב קואליציוני להעברת התקציב: "זה חייב להיות מנותק מכל דבר אחר, גם אם שותפיי יחליטו שהולכים לבחירות - זה צריך להיות מנותק מהתקציב".

"אני לא רוצה להתערב אם ייקח 10 שנים לחזור ליחס חוב-תוצר", אמר, "אני חושב שזה יהיה הרבה יותר מהר. הוכחתי אחריות גדולה מהתקציב המקורי של 2023 ו-2024 ועובר למלחמה, ואני נחוש להמשיך בדרך הזו.

"התפקיד שלנו זה לבנות את קו הביצורים הכלכלי, שאזרחי ישראל יוכלו להישען אחורה ולסמוך על המדינה. זה אומר פיצויים נרחבים מאוד, החלטה שלא הייתה קלה לנו לעיכול ואני משוכנע שהיא הייתה נכונה. המלחמה עלתה כ-250 מיליארד שקל וזה עוד יילך ויגדל. עד עכשיו 180 מיליארד שקל זה צבא ישיר, ועל זה יש 200 אלף מפונים - 12.5 מיליארד שקל ועוד מיליארדים של מעטפת, ועוד 300 אלף מילואימניקים - ומעל זה 20 מיליארד שקל זו מעטפת למילואימניקים.
780 אלף תביעות של עסקים ואנשים שנפגעו מהמלחמה, 120 אלף תביעות של נזק ישיר, שיקוף הדרום והצפון. זה חקיקה וגיוס עובדים מכל האגפים".

"השנתיים האחרונות היו כאלה שמה שהיה נכון שהכלכלה תתמוך בביטחון, והביטחון צריך לתמוך בכלכלה. גם בשנים האלה, ידענו להוסיף כסף להייטק, לדיור וכן הלאה. הורדנו את סיכוני הכלכלה הישראלית. אנחנו לא פינלנד, אבל הפירוק הזה של הציר האיראני יצר תוצאות פנטסטיות. הרבה גורמים ניסו להלך איימים על הכלכלה הישראלית ודחקו בנו לעצור את המלחמה, ואני אמרתי להמשיך כי אנחנו מחזיקים את הכלכלה".

"הגירעון יהיה 3.2% ב-2026, והגירעון הזה מכניס אותנו לתוואי התכנסות ומשם והלאה - עם כוכבית על הביטחון. יש לנו הסכם עם תקציב הביטחון מה-15 ביולי 2025, עם ראש הממשלה ומערכת הביטחון, וסיכמנו על 42 מיליארד שקל תוספות".

"מעולם ישראל לא הייתה חמושה כמו שהיא היום, וזה בסדר גמור וזה בתוך המסגרות. תבוא המערכת שהיא רוצה יותר, תתייעלו לא רק במילואים. החרדים יתגייסו במספרים גדולים ולא יהיה חוק אחר. צריך לתבוע מהצבא שכל שקל שהולך למערכת הוא שקל שהולך פחות לחינוך ולרווחה".

מנכ"ל משרד האוצר אילן רום אמר בפתח האירוע: "יש כאן תהליך רציני ומקצועי, ואנחנו נכנסים ליישורת האחרונה. תקציב הביטחון הוא אבן הראשה של התקציב והוא יכריע את הדברים. יש לנו סיכום עם משרד הביטחון על תקציב 2026, ואנחנו דורשים ממשרד הביטחון לעמוד בו.

"אנחנו מדברים על תקציב שעובר ממלחמה לצמיחה", הסביר, "תקציב הביטחון גדל ויש לנו רצון שהביטחון יהיה חזק - וזה עולה כסף. מדברים על התייעלות ובזבוזים, על דברים שגובלים בפלילים ורשות המסים חוקרת מספר מקרים על ספקים שנותנים שירות וסחורה תמורת ימי מילואים. המלחמה עלתה 80 מיליארד שקל - ובין שליש וחצי מזה זה ימי מילואים. בזבוז בתקציב הביטחון עולה לאזרחים בשירותי רווחה".

הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון אמר: "יש כאן אירוע של נטל כלכלי משמעותי והמספרים מדברים בעד עצמם. מבחינת המבט קדימה, אנחנו מעדכנים את המספר של השנה ל-2.8% צמיחה, בגלל נתונים לא טובים שהיו ברבעון השני. אנחנו צופים שהרבעון הרביעי יהיה מצויין, ובשנה הבאה אנחנו מעלים את תחזית הצמיחה ל-5.2%. אנחנו מסתכלים על פרמיית הסיכון שירדה משמעותית, אבל היא עדיין גבוהה - המשמעות היא שהסיכונים קיימים, וזה דורש מאיתנו להקטין את הסיכון גם במבט קדימה".

"למלחמה היו הוצאות שיימשכו לאורך זמן, וגם בתקציב הביטחון - כל שקל מיותר שהולך לביטחון זה שקל במיסים, וכל איש מילואים מיותר זה בנאדם שעובד פחות ומייצר פחות. המטרה שלנו היא להקטין את המחיר. יש לא מעט אנשים שנפגעו במלחמה, והיכולת שלהם לחזור לעבוד נפגעה, וזה נטל שנצטרך להתמודד איתו".

נציגת אגף התקציבים הסבירה: "שנת 2026 צריכה להיות נקודת מפנה, ואנחנו צריכים להגיע לגירעון שמוריד את יחס החוב-תוצר ורוצים לחזור בטווח הבינוני לרמות של לפני המלחמה. הנעלם הגדול זה תקציב הביטחון, וצריך שהוא יהיה מרוסן ויעיל ומתועדף.

"ההפרש הוא 277 מיליארד שקל - זה ההבדל בין הגירעון ללפני המלחמה לגירעון בעקבות המלחמה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות עם הכסף הזה וכל זה הלך לתקציב הביטחון. אנחנו צריכים ללכת לשנה נורמלית עם מבט קדימה. הממשלה גילתה אחריות וריסנה מעט את ההוצאות שצמצמו את הגירעון, אבל עלינו מ-60% חוב-תוצר ל-70% חוב-תוצר כמעט בלילה אחד. שנת 2026 צריכה להיות שנה של הפחתה קרוב למה שהיה לפני המלחמה.

"אם אנחנו נמצאים ביחס חוב-תוצר של 69% ונרד ב-1% כל שנה אנחנו יכולים לחזור תוך 10 שנים לרמה שהיינו. היינו בכמה שנים של צ׳ק פתוח לביטחון וזה לא יכול להימשך ככה. יש מו״מ עם משרד הביטחון אבל אנחנו רוצים להיות קרובים לתוואי המקורי של מערכת הביטחון".