"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

תקציב 2026: האוצר מתכנן גירעון של 3% וחותך את דרישות מערכת הביטחון

הסתיימו הדיונים הראשונים במשרד האוצר על עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026 • תקציב הביטחון, שהוא התקציב הגדול שנמצא במחלוקת ינוע סביב ה-90 מיליארד שקל, בעוד משרד הביטחון והצבא דורשים תקציב של כ-160 מיליארד

,עודכן
0השמעה
תקציב 2026. צילום: נועם מושקוביץ / דני שם טוב, דוברות הכנסת

הסתיימו הדיונים הראשונים במשרד האוצר על עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026.ל״ישראל היום״ נודע כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ובכירי האוצר יציגו את התקציב לציבור כבר בימים הקרובים ולאחר מכן יעבור התקציב לדרג הפוליטי שם יתקיים ה״סחר-מכר״ הרגיל כדי להביא לאישורו (או שלא) בכנסת.

חיילי צה"ל,צילום: דובר צה"ל

נתונים שהגיעו ל״ישראל היום״ על התקציב מלמדים שתקציב הביטחון, שהוא התקציב הגדול שנמצא במחלוקת ינוע סביב ה-90 מיליארד שקל, בעוד משרד הביטחון והצבא דורשים תקציב של כ-160 מיליארד שקל. עוד נודע ל״ישראל היום״ שיעדי הגירעון שיוצב בתקציב יהיה כ-3%. מדובר בחדשות טובות שכן התכנסות לגירעון של 3% ישדר לשווקים כי השליטה על התקציב ביום ש״אחרי המלחמה״ חוזרת.

כאמור, בימים הקרובים יתחיל "הסחר-מכר" הפוליטי הנוגע לתקציב ובדרג המקצועי באוצר טוענים שהם ערוכים לשינויים קלים בתקציב, כדי לאפשר לדרג הפוליטי גמישות לקראת אישור התקציב. תקציב הביטחון שינוע סביב ה-90 מיליארד שקל, הוא תקציב בעייתי מעט וההערכות הן שראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להתערב בסעיף הזה, כדי ליישר אותו קרוב יותר לדרישות הצבא.

כאן צריך לזכור שתקציב הביטחון לפני המלחמה עמד על כ-60 מיליארד שקל ולאט לאט עלה, ובסופו של יום תקציב הביטחון הגיע ב-2024 לסביבות ה-120 מיליארד שקל, ללא קופסאות והעברות מהירות שנועדו לממן את המלחמה, ימים המילואים ורכש של חימושים.

מבצע "ימי תשובה",צילום: דובר צה"ל

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, ובכירי האוצר הפנימו את העובדה שתקציב הביטחון לא יכול לחזור להיות 60 מיליארד שקל, כמו לפני המלחמה ובאופן תיאורטי צריך לשים סוג של גבולות לצבא בכל הנוגע לתקציב, אבל כאן עולה השאלה מי שם את הגבול הזה והיכן בדיוק הוא עובר.

בסופו של יום נחתך בדרג המקצועי באוצר הסכום של 90 מיליארד שקל עם אפשרות לסטות בעוד 10 מיליארד שקל בכפוף לדרישות של הדרג הפוליטי.

נתון מרכזי לקביעת תקציב המדינה הוא יעד הגירעון, שהוגדר על ידי הדרג המקצועי וזכה לגיבוי שר האוצר - עומד על כ־3%. יעד זה משקף מצב שבו הממשלה תגביל את הוצאותיה בהתאם להכנסותיה, כך שהגירעון יעמוד על שלושה אחוזים. בהינתן הצורך בשיקום החברה האזרחית והעלייה של כ־50% בתקציב הביטחון, מדובר ביעד חיובי. עם זאת, בשלב זה מדובר רק בעקרונות התקציב שקיבלו את אישור ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר הסבב הפוליטי והמו״מ הקואליציוני סביבו צפויים להתחיל בימים הקרובים, לאחר הצגת התקציב לציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר