באחד הכנסים האחרונים שעסקו בעולמות המס שיגר מנהל רשות המסים לחלל האוויר אמירה שטסה תחת הרדאר לפיה ברשות בוחנים להחזיר את מס רכוש לעולמות המס הישראליים.
מעבר לאמירה הזו לא הייתה כל התייחסות נוספת, לא של רשות המסים, לא ממשרד האוצר ולא ממשרד המשפטים. ל"ישראל היום" נודע, כי אתמול (רביעי) נפל הפור ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, וראשי האגפים במשרד החליטו להחזיר את המס הדרקוני במהלך שיקרה כבר בחודשים הקרובים.
לא בונה - תשלם
בבסיסו של המס החדש - כל מי שמחזיק קרקע שמיועדת לבניה אך לא בונה עליה מכל סיבה שהיא, ישלם 1.5% משוויה בכל שנה לקופת המדינה. את המהלך הזה הוביל צוות בינמשרדי בכיר תחת הובלתו של הכלכלן הראשי של האוצר, שמואל אברמזון.
אברמזון ערך ניתוח מעמיק של מבנה שוק הקרקעות בישראל ופוטנציאל הגבייה ממנו. על פי הנתונים שעלו, ונחשפים כעת ב"ישראל היום": בנקודת זמן זו, ישנן בישראל קרקעות המיועדות לבניה (שלא בונים עליהן) בשווי כספי של טריליון שקל. הטלת מס רכוש בשיעור של 1.5% (שיעור המס הסופי טרם נקבע אבל הוא מתכנס ל-1.5% משווי הקרקע) יכניס לקופת המדינה סדר גודל של 8 מיליארד שקל מידי שנה.
באופן עקרוני, בחישוב פשוט, הרי ש-1.5% מס משווי כולל של טריליון שקל אמור להכניס לקופת המדינה 15 מיליארד שקל מידי שנה אבל באוצר מעריכים שתשלומי המס בשנים הראשונות בגלל שורה של בעיות משפטיות בקביעת שווי הקרקעות, הוצאת שומות ולאחריהן ערעורים לבתי המשפט, קבלת פסקי דין, למידה שלהם וטיוב של הגביה בהתאם לפסיקת בתי המשפט, יביאו לגבייה בשנים הראשונות של 8 מיליארד שקל "בלבד" שהם כ-0.35% תוצר - סכום דרמטי במונחי תקציב המדינה וגביית המסים.
באוצר ניתחו גם את מבנה הבעלות על קרקעות שמיועדות לבניה אולם לא בונים עליהן, ונמצא כי מרבית הקרקעות נמצאות בישובים לא יהודיים, שסובלים ממצוקת בניה דרמטית.
מחד, בישובים הלא יהודיים סובלים ממצוקת בניה, אך בעלי קרקעות המיועדות לבניה, לא מיישמים עליהן בנייה בפועל, ואת זה רוצים באוצר לשחרר לשוק. מנגד, הנתון הזה נכון לא רק לישובים הלא יהודיים אלא לכלל המדינה.
נתוני רשות המסים מעלים כי בפילוח מבנה הבעלות על קרקעות המיועדות למגורים שלא בונים עליהן מגלים כי רוב מכריע של הקרקעות נמצאות בבעלות של משקי בית שמוגדרים "חזקים" - בעלי הכנסה ממוצעת של 30 אלף שקל בחודש, כמעט 50% יותר מההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית בישראל.
כמה זה יעלה בחודש?
סימולציה שנערכה ברשות המסים מלמדת שבהינתן שיוטל מס רכוש בגובה של 1.5% משווי הקרקע במשקי הבית השונים, הרי שתשלומי המס ינועו בממוצע סביב ה-850 שקל בחודש.
למס הדרקוני יש יתרונות וחסרונות ברורים. היתרון המובהק הוא חלוקת נכונה יותר של משאב מרכזי שנמצא במחסור - הקרקע. כאשר אנשים מחזיקים בקרקעות שמיועדות לבניה אך לא בונים עליהן הרי שמצוקת הנדל"ן אינה נפתרת ודחיפה שכזו ל"שחרור" קרקעות לבניה, תקל על צד ההיצע ובפועל תוריד את מחירי הדירות, בסופו של תהליך.
כמובן גם שהמהלך יתרום לצד ההיצע בשוק הדיור וזאת בגלל שאי מימוש קרקע גורעת מההיצע ובתורה היא לוחצת מעלה את מחירי הדיור וזה אחד הדברים שבאוצר רוצים - להגדיל את ההיצע.
החיסרון הגדול בצעד הזה: התערבות בוטה של המדינה בחירות הפרט. אם יש לאדם קרקע שמיועדת לבניה - זכותו לא לבנות עליה ולעשות איתה כל דבר שעולה על דעתו מבלי שהמדינה תתערב בשיקול הדעת שלו.
מס רכוש: היסטוריה ו"טריקים" של האוצר
מס רכוש בישראל היה קיים עד לשנת 2000, אז החלה ביקורת ציבורית לא מבוטלת כנגדו, והאוצר החליט לפעול בדרך מתוחכמת. דהיינו, לא לבטל את המס, כלומר לא לבטל את החוק אלא להוריד את שיעור המס לאפס וזה אומר, באופן תיאורטי, שכעת לא צריך לבצע שינוי חקיקה משמעותי אלא פשוט להעלות את שיעור המס על בסיס החלטה של האוצר - זה כל מה שצריך.
במהלך הדיונים במשרד האוצר, אמר השר בצלאל סמוטריץ׳ כי המהלך הזה יממן את הקלת נטל המס על העובדים בישראל. כלומר, המקור התקציבי להפחתת המס על עבודה - ביטול הקפאת מדרגות המס שאמור להעלות את שכר הנטו של העובדים בעלי שכר ממוצע בישראל בכ-500 שקל והגדלת תקציב הביטחון יבוא, לפחות בחלקו מהחזרת מס הרכוש לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו