בהתאם לתחזיות המוקדמות, הודיע היום (רביעי) הבנק המרכזי של ארצות הברית (הפדרל ריזרב) על הורדת הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75%. מדובר בהפחתה שנייה ברציפות, צעד המעיד על המשך מגמה מרחיבה במדיניות המוניטרית של ארה"ב - גם לנוכח חוסר הוודאות שנגרם כתוצאה מהשבתת הממשל.
ההחלטה התקבלה למרות העובדה שעקב השבתת הממשל לא פורסמו נתונים כלכליים עדכניים, והוועדה המוניטרית נאלצה להסתמך על נתונים היסטוריים ותחזיות בלבד. בכך, למעשה, נטל הפד סיכון מחושב, במטרה להימנע מהאטה חדה מדי בפעילות הכלכלית.
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, הסביר כי להערכתו: "תמחור הריבית בארה"ב, הכולל צפי לשתי הפחתות נוספות עד סוף השנה ועוד כשלוש ב-2026, אופטימי מדי, ויתממש רק במקרה של הרעה משמעותית במצב המשק האמריקאי, ובפרט בשוק העבודה". לדבריו, יו"ר הפד ג'רום פאוול הדגיש כי ההפחתות האחרונות הן "צעד של ניהול סיכונים" - ביטוי לחשש מפגיעה עתידית בתעסוקה, ולא לתגובה להאטה שכבר התרחשה בפועל.
גוזלן הוסיף: "אף על פי שתוספת המועסקים החדשה התמתנה לאחרונה, מרבית האינדיקטורים לשוק העבודה משקפים יציבות יחסית, והאינפלציה עדיין צפויה לנוע סביב 3%, מעל היעד". עוד הוסיף כי הציפיות לאינפלציה, כפי שנמדדות בסקר אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, עומדות על 4.5% לשנה הקרובה ו-4% לטווח הבינוני-ארוך.
יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר המסחר של מזרחי טפחות, ציין: "מעבר להפחתת הריבית, החלטת הפד לסיים את הצמצום הכמותי מסמנת את סופה של תקופה מוניטרית. ייתכן שבקרוב נראה אף חזרה להרחבה כמותית אם יגברו האיתותים מהשוק". לדבריו, טווח המדיניות הנוכחי של 3.75%-4.0% צפוי להביא את הריבית האפקטיבית בארה"ב לסביבות 3.85%, פער של כ-0.65% מהריבית בישראל.
פנינג הוסיף: "פער ריביות מתון יותר כבר הביא לאחרונה להתחזקות השקל, מה שהופך את המכשירים השקליים לאטרקטיביים במיוחד לטווח הקצר. אם נראה המשך עליות בשוקי המניות בארה"ב, המגמה הזו עשויה אף להתעצם". עם זאת, הדגיש כי ההשפעה על השקל אינה מובטחת ותלויה גם במציאות הגיאופוליטית ובמדיניות הריבית בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו