"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"זה הדבר הכי משמעותי שאעשה בחיי": עובדי שטראוס מספרים על בניית המפעל החדש תחת אש
שלב חדש בשיקום והתחדשות הצפון, בשילוב של מקצועיות, ערבות הדדית ורוח ישראלית אמיתית • קמפוס מיכאל החדש על שמו של מייסד קבוצת שטראוס הוא מיקרוקוסמוס של החברה בישראל
מפעל שטראוס באחיהוד. צילום: .

"זה הדבר הכי משמעותי שאעשה בחיי": עובדי שטראוס מספרים על בניית המפעל החדש תחת אש

שלב חדש בשיקום והתחדשות הצפון, בשילוב של מקצועיות, ערבות הדדית ורוח ישראלית אמיתית • קמפוס מיכאל החדש על שמו של מייסד קבוצת שטראוס הוא מיקרוקוסמוס של החברה בישראל

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

"מטחי טילים, ריצה למרחבים מוגנים, אזעקות..מאוד לא פשוט, אבל העובדים גילו סולידריות ומחויבות וכולם הגיעו לעבודה, קבלנים הגיעו והפרויקט הזה בעצם לא נעצר". כך מתאר מנהל ההקמה את התקופה בה נבנה המפעל החדש של שטראוס בצפון, בהשקעה של 300 מיליון שקל, בעיצומה של מלחמה.

כשאבק המלחמה כבר החל לשקוע, נפתח בחגיגיות מרשימה המפעל החדש של קבוצת שטראוס באחיהוד - ומיד הפך לסמל של התחדשות. במחלבה הצמחית החדשה, שהוקמה בלב ליבו של הגליל, מספרים העובדים על תחושה של שליחות, גאווה ואמונה בעתיד הירוק של הצפון.

"שטראוס למעשה זה הבית השני שלי", מספר אלון גולדמן, מנהל פרויקט הקמת המחלבה הצמחית. "אני עובד 35 שנה בשטראוס. זה מקום שאיפשר לי להגשים את החלומות שלי".

אלון גולדמן. "המקום שאיפשר לי להגשים חלומות"., צילום: .

זו התחושה שמתקבלת כשמדברים עם עובדי המפעל החדש בקמפוס מיכאל על שמו של מיכאל שטראוס מייסד החברה. עבור רבים, ההקמה של המפעל החדש איננה רק מהלך עסקי אלא שלב נוסף בבניית המדינה ושיקום הצפון. "כשהתקרב מועד ההקמה של המפעל ושטראוס חיפשו מנהל הקמה - מיד אמרתי 'רוצה אני' ומיד הבנתי שזה הדבר הכי גדול שאני הולך לעשות בימי חיי", תיאר יניב דהן מנהל המערך הטכני של המפעל החדש. באתי לפה עם הרבה תחושת שליחות וגאווה להקים את המפעל הזה".

יניב דהן. "מיד אמרתי 'רוצה אני'", צילום: .

העובדים מספרים על שילוב נדיר של מקצועיות, ערבות הדדית ורוח ישראלית אמיתית. הקמתו של המפעל נעשתה בשילוב זרועות עם העובדים ויחד הם הצליחו להביא את עצמם לידי ביטוי ותרמו רבות בתכנון וההקמה של המפעל.

"זה מפעל חדש, ולהקים מפעל חדש ולהיות חלק מהקמת מפעל חדש - במיוחד בצפון - זה משהו שלא תמיד קורה" תיארה בהתרגשות נאדין סרוג'י, מהנדסת ארגון ושיפור, תכנון פיקוח ויצור בשטראוס. "מבחינתי זו הזדמנות אדירה להיות חלק ממשהו חדש, לצמוח ולגדול ולראות שהכל מתפתח מול העיניים שלך ולשים את הטאץ' שלי".

נאדין סרוג'י. "הזדמנות אדירה להיות חלק ממשהו חדש", צילום: .

הקמתו של המפעל בצפון פותחת הזדמנויות תעסוקתיות עבור תושבי הסביבה. רבים מהעובדים הם תושבי המקום, הערים, המושבים והכפרים. הוא מעין פסיפס שלם של הקהילה המאפיינת מאד את צפון מדינת ישראל ובהם אזרחים יהודים, ערבים ונוצרים. כולם יחד מייצרים משפחה אחת שלמה.

אן מארי מרקוביץ', מפעילת מכונה בקמפוס מיכאל, היא עולה חדשה מצרפת וקבעה את מקום מגוריה בכרמיאל. "כשעליתי הבנתי שיהיו לי חיים חדשים, אבל לא ידעתי שתהיה לי קריירה חדשה. לעבוד במזון, לדעת שהמוצרים שלנו יהיו על השולחן של המשפחות זה נותן הרגשה מאד טובה זה נותן אושר".

אן מארי מרקוביץ'. "הבנתי שיהיו לי חיים חדשים, אבל לא ידעתי שתהיה לי קריירה חדשה", צילום: .

על תהליך ההקמה של המפעל שחזר מנהל פרויקט ההקמה של המפעל אלון גולדמן וסיפר: "היינו צריכים לגייס עובדים תוך כדי מלחמה. תקופה מאתגרת לכל אחד להגיע לכאן ובכלל לפנות לאנשים. היה חשוב מאד שהעובדים יהיו מהאזור".

את הדברים מחזק יניב דהן המנהל הטכני ומספר: "יש פה פסיפס. העובדים פה עובדים בחברות ובשותפות ללא הבדל דת, גזע ולאום ואנחנו תמיד ככה כקוריוז, אנחנו אומרים שהפרויקט עצמו, שם הקוד שלו היה 'שקד' והאנשים פה הם 'סיירת שקד'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...