הצצה למחלבה הצמחית החדשה של שטראוס בצפון, אתגרי חזרת העסקים והתושבים לצפון (האם הצפון באמת חוזר לעצמו?), ראיון מיוחד עם מנכ"ל שטראוס שי באב"ד והציונות התעשייתית בצפון. הצטרפו אלינו למשדר מיוחד על אתגרי התעשייה, התעסוקה והקהילה הצפון הארץ.
הפאנל הראשון, בו מתארחים באולפן 'ישראל היום' ראש העיר מגדל העמק יקי בן חיים, מנכ"לית מחלבות שטראוס אריאלה שיפנבאור-וייס ויו"ר איגוד תעשיות המזון ליאור לוי, עוסק בציונות התעשייתית בצפון שהוכיחה את עצמה בשנתיים של המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל.
"אחד הדברים העוצמתיים שראינו זה איך העובדים שלא גויסו למילואים במלחמה חיפו על חבריהם שגויסו כדי לתת מאמץ נוסף", אמרה אריאלה שיפנבאור-וייס על פעילות מפעלי שטראוס בצפון. "ניצחנו, המפעלים סיפקו את אותה תפוקה בפחות
לוי הוסיף: "בשנים האחרונות היו פה ממשלות שחרטו על דגלם את נושא ייבוא המזון ונראה לי שהמלחמה הוכיחה בצורה ניצחת את חשיבות התעשייה המקומית, ואולי כתוצאה מכך תבין הממשלה שהעתיד נמצא בנו בצפון שמספק ביטחון תזונתי ויותר מכך אמיתי, כי בסוף החקלאות הישראלית האוחזת בקרקע היא קו ההגנה האמיתי".
על השפעת המלחמה על תשעיית הפודטק אומר לוי. "עם פרוץ המלחמה מפעלי פוד טק הקטינו פעילות או עברו לחו"ל. כעת אני מקווה שנראה עדנה שוב עם שיתוף הפעולה עם אוניבריסטת תל חי. פוד טק זה ריצה למרחקים ארוכי אני חושב שאחרי המלחמה נראה צמיחה מחודשת".
שטראוס מקימה מפעל בצפון בהשקעה של 270 מיליון שקלים. "דווקא בתקופת מלחמה בתוך אי הוודאות זה ששטראוס באה ואומרת אני בוחרת להשקיע סכום כל כך משמעותי ובוחרת לייצר חיבור בין תעשייה לקהילות וספקים ולייצר אקו ססיטם זו אמירה חשוב, הכי ציונית שיש. בימים אלו אנחנו מקימים את קמפוס מיכאל על שם מיכאל שטראוס שיאגד את המחלבה הוותיקה יחד עם המחלבה הצמיחית וזה יאפשר לנו לייצר קטגוריות שיש בחלב מן החי גם בחלב מן הצומח. החזון שלנו זה לאפשר לכל אחד לבחור את מה שמתאים לו".
"אנחנו רואים במחלבה הצמחית ובקמפוס אמירה שלשטראוס אכפת מהצפון ומייצרת עבורו הזדמנויות. קלטנו כבר עשרות עובדים - מפעל מזון מייצר סביבו מעגל כלכלי שלם. יש כאן משהו הרבה יותר גדול מהעובדים שלנו".
בן חיים: "הייתי שמח להביא מפעל כמו שטראוס אליי ולתת לו משהו. הייתי מוכן לתת למפעל כזה פטור מארנונה לכמה שנים, אמנם עיריות חיות מארנונה, אבל יש כאן משהו גדול מארנונה. זה מכניס לנו כעיר עוצמות ממקומות אחרים".
לוי: "להרים היום בישראל מפעל זה לא דבר של מה בכך. מפעל מזון הוא הייטק לכל דבר, זו חדשנות. זה טוב לקמעונאים ולצרכנים ואני שמח לשמוע מה אומר ראש העיר, כי כך זה גם נהוג בעולם ואולי זה המקום להגיד את מה שאמרה גברת עפרה שטראוס - 'התשובה שלנו לאויבנו זה הקמת מפעלים' וזה לדעתי הציונות במיטבה, אין פטריוטיות גדולה מזו".
במבט לעתיד
יקי בן חיים: "אם המדינה תדע לפתח תחבורה נכונה, אני רואה את הפוקוס מגיע לצפון אבל אם לא זה לא יילך ונראה רק אוכלוסייה נחשלת מגיעה לצפון. לדעתי לגור במגדל העמק זאת איכות חיים גבוהה יותר מלדור במגדל צפוף בתל אביב".
ליאור לוי: "ישראל תהיה 15 מיליון איש ותצטרך לפרוש כנפיים ולצאת לפריפריה שכבר לא תקרא פריפריה, זה יהיה קשה אבל זה מה שיקרה. נראה את זה בסוף ולא בעוד 20 שנה אלא פחות. נראה עדנה עם סיום המלחמה ואני מאוד אופטימי - אם ישראל היא מניה אני מהמר עליה".
אריאלה שיפנבאור-וייס: "אני רוצה לראות צפון שיש בו שלום שאפשר לחיות בו בצורה רגועה עם אנשים שעובדים ומשגשגים. הפוטנציאל מדהים וצריך רק לממש".
מנכ"ל שטראוס: "מחוברים למדינה בחיבור חזק יותר מכל קשר עבותות"
שי באב"ד, מנכ"ל קבוצת שטראוס, הגיע לראיון עם ניצן כהן, כתב הכלכלה של "ישראל היום", בעיצומה של נקודת שיא לחברה: השקת קמפוס מיכאל ומפעל חדש בהשקעה של כ-300 מיליון שקל לייצור תחליפי חלב מן הצומח.
באב"ד הסביר מדוע בחרה שטראוס להשקיע בצפון בזמן מלחמה, במקום להעביר את הייצור לחו"ל, ואיך העובדים המשיכו לספק ביטחון תזונתי גם תחת מטחי טילים. "אנחנו מחוברים למדינה הזאת בחיבור שהוא יותר חזק מכל קשר עבותות שאתה יכול לחשוב", אמר, והוסיף כי ההשקעה היא מסר לתושבי הצפון: "אנחנו כאן בשבילכם לדאוג שהצפון ימשיך לפרוח ולשגשג".
על ההשקעה בצפון בזמן מלחמה: "אנחנו כאן בשבילכם לפתח את העשייה, אנחנו כאן בשבילכם לייצר את המפעלים, אנחנו כאן בשבילכם לייצר מקומות עבודה לעובדים ולעובדות, אנחנו כאן בשבילכם לדאוג שהצפון ימשיך לפרוח ולשגשג".
"מה שמייחד את שטראוס מיתר חברות המזון הגדולות זה שזו חברה שנשארה גם בבעלות הישראלית. אנחנו מחוברים למדינה הזאת בחיבור שהוא יותר חזק מכל קשר עבותות שאתה יכול לחשוב. העובדים ועובדות שלנו הוכיחו במסירות אין קץ ובאומץ לב יוצא דופן, שגם ברגעים הקשים ביותר, בתחילת המלחמה ובמבצע עמוד הענן, שהיו פה מטחי טילים בלתי נפסקים, הם המשיכו את הרציפות העסקית".
באב"ד התייחס גם לחדשנות הטכנולוגית שאותה מקדמת שטראוס. "השקנו את 'קאו-פרי', הבאנו טכנולוגיה חדשנית דיסרפטיבית שהיינו בין הראשונים בעולם להשיק - משקה חלב וגבינה שבעצם יש בהם את חלבון החלב, החלבון שמחקה באופן מלא את חלבון החלב, אבל הוא מן הצומח, מה שאומר שאתה תטעם טעם של חלב וטעם של גבינה שהם בעצם פרווה".
על מגמות הצריכה של הקהל אמר: "אנשים נוטים לחשוב ש'סנקינג' זה רק תפוצ'יפס או שוקולד, וזה הרבה מעבר לזה, כשאתה לוקח בקבוק פרו של מנה יחידה של סינגל פורשן ואתה שותה אותו, או אתה מנגב מנה יחידה של חומוס, או אתה אוכל יוגורט של דנון, או מעדן של מילקי, זה גם צורת סנקינג".
על המלחמה וההתמודדות עם הסיטואציה שנוצרה תוך כדי: "מה שאני רואה לפחות בשנתיים האחרונות הזו זה ערבות הדדית ומאמץ אזרחי יוצא דופן, שהוא חלק, אני חושב, מתהליך התקומה שלנו. זה בעיניי חלק מהמשימה החשובה שלנו כשטראוס, לא פחות מאשר המשימה לייצר תחליפי חלב. דאגנו לכך שיום יום, שעה שעה, אנחנו נמשיך לייצר מוצרים ונבטיח את הביטחון התזונתי ואת הספקת המזון לכלל אזרחי המדינה".
מה אומרים צעירי הצפון | "הבתים עומדים, אבל הרוח עוד לא חזרה"
חודשים אחרי סיום הלחימה בצפון, התמונה עדיין רחוקה מהשגרה. חלק מהתושבים שבו לבתיהם, אך רבים נותרו מאחור, העסקים נאבקים לשרוד, והתחושה הכללית היא של אזור שעדיין לא הצליח להתאושש באמת. באולפן 'ישראל היום' כינסנו יחד את רז מלכה, תושב קריית שמונה וממייסדי לובי 1701, יפה זייף בוחבוט, מנהלת אגף צעירים ונוער בעיריית מגדל העמק וגפן דותן, ש"שינית מתנועת אדם ואדמה מבית השומר החדש, לדבר על המציאות הקשה בצפון, המחסור בתעסוקה וחשיבות הצעירים בחלקה הצפוני של הארץ. שלושתם, כל אחד ממקומו, ניסו לענות על השאלה - האם הצפון באמת חוזר לעצמו?
"קשה לדבר על שגרה", פתח רז מלכה, שבילה חודשים ארוכים במרכז הארץ בעקבות הפינוי מקריית שמונה. "אנחנו כמעט חצי שנה אחרי שחזרנו מהמלונות, אבל קשה מאוד להגיד שהצפון חזר לשגרה. הבתים אולי הפסיקו לעלות באש, הטילים הפסיקו ליפול, אבל האווירה של המלחמה עדיין כאן".
לדבריו, קריית שמונה ספגה פגיעה קשה במיוחד. "לפני המלחמה חיו בעיר 24 אלף תושבים, והיום חזרו רק כ-12 אלף. יותר משליש מהעסקים לא שבו לפעול. יש ילדים ויש מבוגרים, אבל כמעט ואין צעירים. מי אמור להקים מחדש את הצפון, סבתא שלי?".
יפה זייף בוחבוט ממגדל העמק הצטרפה לדבריו, אך ביקשה להאיר צד נוסף - התקווה שנולדה מתוך הקושי. "עם כל מה שעברנו, קרה גם משהו טוב. ראינו התעוררות אזרחית מדהימה - עמותות חדשות, התנדבות, יוזמות קהילתיות. אנשים הבינו שהבית הזה הוא שלנו, ושאנחנו צריכים לשמור עליו". לדבריה, האתגר כעת הוא לתעל את האנרגיה הזו מהישרדות לשיקום. "אם נדע להשתמש בכוח הזה כדי לפתח את הצפון - כדי לבנות מערכת חינוך טובה יותר, ליצור מקומות תעסוקה ולחזק את התרבות המקומית - נוכל לשנות את המציאות".
גפן דותן, שבחרה לעבור מהמרכז לצפון עוד לפני המלחמה במסגרת תוכנית אדם ואדמה, סיפרה על הפגיעה הקשה בחקלאות ובקהילות הכפריות. "החקלאים נפגעו מאוד. הם לא יכלו להגיע לשדות, לא היו ידיים עובדות, והמטעים נפגעו. רק עכשיו מתחילים לחזור לקיבוצים ולאדמות. אבל יש תחושה של אחריות - שאנחנו צריכים לעזור ולבנות מחדש". לדבריה, הצעירים הם אלה שיכולים לחולל שינוי אמיתי. "צריך להוציא קריאה ברורה לתלמידים, למכינות, לנוער - לבוא לצפון ולעזור לשקם. כמו שכולם נרתמו לעוטף, עכשיו הגיע תור הצפון".
למרות הקשיים, השלושה סיימו את הדיון בתחושת זהירות ואופטימיות. "הגליל היה מאז ומתמיד אחת מאבני הראשה של המדינה", אמר מלכה. "זה תהליך ארוך, אבל בסוף נראה את הפירות". יפה זייף בוחבוט הוסיפה: "אם נדע למנף את ההתעוררות האזרחית הזו לשיקום אמיתי - הצפון לא רק יתאושש, אלא גם יפרח". דותן חייכה וסיכמה: "יש כאן אנשים טובים, אדמה טובה ורוח חזקה. עם זה, אי אפשר להפסיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו