"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טראמפ משנה את מאזן הכלכלה: כך נראות ההכנסות ממלחמות הסחר

מלחמת הסחר של נשיא ארה"ב מתבררות כרוחיות לאוצר האמריקני • ההכנסות ממכסים זינקו ב-118 מיליארד דולר בשנה • במקביל: הגירעון הפדרלי הצטמצם לראשונה מאז 2022 • למרות זאת, מומחים מזהירים מפגיעה בכוח הקנייה של הציבור

,עודכן
0השמעה
דונלד טראמפ בהצהרת מכסי המגן (ארכיון). צילום: רויטרס

לכל מטבע יש שני צדדים:זו האימרה המקובלת, ואם מלחמת הסחר שכפה הנשיא דונלד טראמפ על העולם מטלטלת את הכלכלות בעולם, הרי שהכלכלה האמריקנית היא הצד השני של המטבע. היא נהנית מהכנסות דרמטיות כתוצאה ממלחמות הסחר האלה, או נכון יותר - מהסכמי הסחר החדשים שכפה הנשיא על העולם.

טראמפ מכריז על הטלת מכסים על סחורות מכל העולם // CSPAN

נתונים רשמיים שמתפרסמים היום (שישי) בארה"בת מלמדים כי הכנסות הממשל הפדרלי ממכסים הסתכמו ב-12 החודשים האחרונים (מספטמבר 2024 עד ספטמבר 2025) בלא פחות מ-195 מיליארד דולר.

מדובר בעלייה של 118 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (בין ספטמבר 2023 לספטמבר 2024). בארה"ב מציינים כי ההכנסות נובעות באופן ישיר מהעלאת המכסים על מוצרים מיובאים למדינה, שנובעת מהסכמי הסחר החדשים שכפה טראמפ על העולם.

כאן המקום לציין כי הנתונים שמתפרסמים הם הראשונים שמגלמים את כניסת המכסים החדשים לתוקף, וזאת בשל העובדה שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן בינואר 2025.

וול סטריט,צילום: רויטרס

מאז לקח זמן להגיע להסכמי סחר ולתת להם תוקף חוקי, ולמעשה מדובר בכמעט שנה שטראמפ בתפקיד - מתוכן לקח להסכמים החדשים להיכנס לתוקף ולהניב הכנסות לממשל הפדרלי כמה חודשים טובים.

נכון לסוף חודש ספטמבר, הגירעון התקציבי של הממשל הפדרלי התכווץ ב-41 מיליארד דולר והוא עומד על 1.775 טריליון דולר. מה שדחף לירידה המשמעותית בגירעון של הכלכלה הגדולה בעולם הוא לא רק המכסים שהגדילו את ההכנסות, אלא גם קיצוץ אגרסיבי בתקציבי החינוך, הבריאות והסיעוד.

נציין כי הירידה בגירעון הפדרלי בארצות הברית נרשמת לראשונה מאז שנת 2022 - אז נהנתה הכלכלה האמריקנית (והעולמית) מההתאוששות המואצת לאחר משבר הקורונה, שהביאה לעלייה משמעותית בהכנסות המדינות ממסים.

טראמפ,צילום: אי.פי

באשר להכנסות מהמכסים - בחודש ספטמבר לבדו הכניס הממשל הפדרלי לקופתו 29.7 מיליארד דולר, בהמשך להכנסות בסדר גודל דומה בחודש אוגוסט. לצורך ההשוואה, בחודש ספטמבר 2024, כשעוד לא היו הסכמי סחר חדשים בתוקף, ההכנסות של הממשל ממכסים עמדו על 7.3 מיליארד דולר בלבד.

בסך הכול ירד הגירעון של הממשל הפדרלי לרמה של 5.9% מהתוצר, לעומת 6.3% בתקופה המקבילה אשתקד.

לדברי אלעד ברשאן, מנהל פיתוח עסקי בחברת מורן קרגו עמילות מכס ושילוח בינלאומי: ״המכסים שהממשל האמריקני מטיל אמנם משפרים זמנית את מאזן ההכנסות, אך למעשה הם מס עקיף לכל דבר ועניין. זה פוגע כמובן באזרח האמריקני הפשוט, משום שזה שוחק את כוח הקנייה של הציבור, מה שמחמיר את הבעיה.

לאחר אינספור נסיגות: טראמפ הכריז - מכסים של 30% על האיחוד האירופי ומקסיקו,צילום: אי.אף.פי/אי.פי.אי

"מדובר בהכנסה פיסקלית שאינה נובעת מהגדלת תוצר אמיתית של המשק האמריקני או מצמיחה בעסקים, אלא מהעברת כסף ישירות מהציבור לממשלה דרך ייקור סחורות ומוצרים. במובן הזה, הגירעון אולי מצטמצם על הנייר, אך הכלכלה הריאלית אינה מתחזקת – היא רק נושאת את הנטל דרך מחירים גבוהים יותר, הכבדה על עסקים המבוססים על יבוא ושחיקת כוח הקנייה בשל לחצים אינפלציוניים״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר