בשבוע שעבר הסתיימו ברשות האסדרה הדיונים הנוגעים לרפורמה הגדולה בתקשורת של השר שלמה קרעי.
הרשות ביקשה הבהרות על מספר מצומצם של נושאים, אבל ליבת החוק למעשה אושרה אחרי שמשרד התקשורת ערך בו כמה שינויים. במשרד התקשורת ובסביבת השר קרעי מעוניינים להעביר את החוק לאישור ועדת השרים לחקיקה תוך ימים אחדים, ולהשלים בישיבה את המידע שביקשה רשות האסדרה, מה שבאופן תיאורטי אמור להפוך את עבודת ועדת השרים ל"קלה יותר" ולהקל על השר את ההתמודדות בבג"ץ ככל שזו תגיע.
השינוי הגדול בחוק, שלמעשה אפשר את העברתו ברשות האסדרה, היה נושא האכיפה המדינתית על אתיקה עיתונאית - הגדרה מכובסת למדי לנוסח המקורי שבעצם קבע כי כל כלי תקשורת שרוצה לשדר תוכן טלוויזיוני (ההגדרה של תוכן טלוויזיוני היא הפקה ושידור של כמה עשרות דקות של תוכן חדשותי מדי יום) חייב לקבוע לעצמו תקנון אתיקה, ומי שיפרש את התקנון הזה ויוכל גם להטיל קנסות גבוהים מאוד (של 1% מההכנסות) יהיה הגוף הממשלתי החדש שיוקם במקום הרשות השנייה.
הנושא הזה ירד מהנוסח האחרון של החוק, והנוסח המעודכן קובע שכל כלי תקשורת שרוצה לשדר תוכן חדשותי בווידאו יקבע לעצמו תקנון אתיקה - כשמי שיאכוף את התקנון יהיו גופים וולונטריים.
כך, למשל, גוף תקשורת יוכל להקים ועדת אתיקה בתוך הארגון, הוועדה תהיה הפרשנית של תקנון האתיקה הארגוני, ובכל מקרה המדינה לא תוכל להטיל קנסות על גוף התקשורת.
הסעיף ששונה קריטי, שכן הוא עמד במרכז ההתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה שחששה כי לאכיפה מדינתית על עיתונאים יהיה אפקט מצנן בכל הנוגע לחופש העיתונות.
בהרב־מיארה טענה שאם מותירים את הסעיף הזה ללא שינוי, יש לפעול לחיזוק מעמדו של העורך הראשי בכלי התקשורת כדי שהוא יהיה הפרשן האחרון והסופי של תקנון האתיקה. אבל תהליך כזה דורש דיון ציבורי ומשפטי עמוק וארוך, ולכן במשרד התקשורת החליטו פחות או יותר להותיר את ההסדר הקיים ללא שינוי כך שמעמדו של העורך הראשי לא יתחזק, אבל גם לא יעורער - ובטח שלא יוטלו קנסות מכל סוג שהוא על כלי התקשורת.
לגבי שני נושאים לא היתה הסכמה, אבל רשות האסדרה לא התנגדה להם. הראשון היה ביטול חובת מינימום ההשקעה בתוכן חדשותי, כשהמצב כיום מחייב חברת חדשות שמשדרת בטלוויזיה להשקיע לפחות 80 מיליון שקל בהפקת חדשות, מה שלטענת משרד התקשורת מדיר שחקנים נוספים מהענף, שכן השקעה כזו היא כמעט בלתי אפשרית לגופים חדשים.
הנושא השני, הרגיש יותר, הוא ביטול ההפרדה המבנית בחברות החדשות. המצב, נכון להיום, קובע שלחברות חדשות שמשדרות בטלוויזיה צריך שיהיה דירקטוריון עצמאי אשר יהווה חיץ בין בעלי המניות לתוכן - מה שאמור באופן עקרוני לבטל השפעות חיצוניות על תוכן חדשותי. הנושא הזה אושר, ולמעשה תבוטל ההפרדה המבנית, מה שתיאורטית יחשוף את חברות החדשות ללחצים כלכליים. אולם במשרד התקשורת אומרים שהקמה של מערך דירקטורים מטיל עלויות גבוהות מדי על חברות חדשות צעירות ומגביל את יכולתן להשקיע בתוכן, שכן הכסף הזה הולך למבנה ארגוני.
הנושא האחרון שהיווה סוג של פשרה ויעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה מייצר מצב כזה: תקנון האתיקה שיקבע כל ארגון חדשותי לעצמו יהיה חייב בפרסום פומבי ובדרכי התקשרות עם הוועדה הפנימית בתוך הארגון כדי שהציבור יוכל להתלונן על תוכן.
הנושא השני והנפיץ יותר מדבר על כך שכל חצי שנה כל ארגון שמייצר חדשות טלוויזיוניות יהיה חייב בפרסום רשימת המפרסמים הגדולים שלו. בנושא זה קיימת מחלוקת, שכן הגופים המשדרים טוענים לחיסיון מסחרי בינם לבין המפרסמים, אולם במשרד התקשורת טוענים שפרסום כזה יחשוף לציבור את שרשרת האינטרסים העסקיים בין גוף התקשורת למפרסמים שלו.
נתון נוסף שנכנס לחוק החדש מדבר על כך שכל גוף חדשותי יהיה חייב לפרסם את רשימת בעלי המניות שלו, אבל לא בדרך שהיא מופיעה ברשם החברות אלא מי בעל המניות הסופי.
כך - אם חברה מחזיקה בחברה־בת שהיא בעלת המניות בגוף החדשותי, צריך יהיה לפרסם מי בעל המניות הסופי ולא מי החברה שמחזיקה, גם אם בשרשור במניות של גוף התקשורת.
מהיועמ"שית נמסר בתגובה: "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית".
בסביבות גופי התקשורת העדיפו שלא להגיב לדברים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו