שערוריית ימי החופשה: כך יצאו עובדי המשק בישראל עם חור בכיס מהמלחמה עם איראן

אין רגע דל: בזמן שהחוק מגדיר מכסת חופשה שנתית לשכירים על פי ותק ותעסוקה בפועל, נראה כי הפער בין ימי החופשה של ההורים לבין חופשות הילדים - השנה העמיק במיוחד, בגלל השפעות המלחמה.

מה זה אומר?
מתברר כי במהלך ימי הלחימה מול איראן, נאלצו רבים מהעובדים לצאת לחל״ת כפוי - מהלך שהותיר אותם בתחילת החופש הגדול עם אפס ימי חופשה צבורים, והתוצאה: עלייה של 8.4% במספר העובדים שנשארו ללא יתרת חופשים, וקפיצה של כמעט 18% בימי חופשה שמומנו מכיסם.

לפי בדיקה של חברת ׳עוקץ מערכות׳, שמספקת פתרונות טכנולוגיים ותוכנת שכר, 67 אחוז מהעובדים השכירים הגיעו לחופש הגדול 2025 ללא יתרת ימי חופשה - ועל כן מימנו בממוצע 5.2 ימי חופשה על חשבונם. מדובר בעלייה של 8.4 אחוז לעומת השנה שעברה, על פי ניתוח שעשה רו״ח החברה.

עוד לפי הנתונים שצברו השנה ב׳עוקץ מערכות׳, מתברר כי בקרב עובדים בעלי עד חמש שנות ותק, 91 אחוז מיצו את מכסת החופשות השנתית ונאלצו להוסיף 7.4 ימי חופשה על חשבונם – זינוק של מעל 10 אחוז לעומת 2024.

איך נקבעים ימי החופשה?
ימי החופשה שאליהם זכאים עובדים בישראל, נקבעים לפי ותק, היקף המשרה וימי העבודה בפועל, אולם בפועל נוצר פער מובנה בין מכסת ימי החופשה של ההורים לבין לוח החופשות של מערכת החינוך.

בשנת 2024 נראה כי העמיק הקושי עוד יותר: פרוץ המלחמה אילץ רבים להיעדר מהעבודה ולנצל ימי חופשה כבר בשלב מוקדם, כך שמלאי הימים הצבורים אזל עוד בטרם החלה חופשת הקיץ. התוצאה – עובדים רבים נאלצו לממן חופשות מכיסם.

אלא שהתקווה כי הקיץ הנוכחי יעבור ללא היעדרויות על חשבון ההורים - התפוגגה גם השנה, כשהפער בין ימי החופש של הילדים לבין מכסת ימי המנוחה המצומצמת של ההורים, הוסיף להכביד על שגרת החיים המשפחתית.

מה קרה במבצע ׳עם כלביא׳?
מתווה הפיצויים לשכירים שלא עבדו במלחמת ׳עם כלביא׳, קבע כי מי שלא עבד לפחות 10 מתוך 12 ימי הלחימה - זכאי לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה. בפועל, מתוך 12 הימים היו רק שבעה ימי עבודה, מאחר שהמלחמה החלה ביום שישי. לדברי רו"ח נתנאל מורגנשטרן, המשמעות היא שעובד שחזר לעבודה אפילו ליום אחד - איבד את זכאותו.

״ב־19 ביוני 2025 הקל פיקוד העורף את ההנחיות, ורבים שבו לעבוד, מה שחסם את דרכם לקבלת פיצוי. עובדים שלא עמדו בתנאים נאלצו לנצל ימי חופשה, כדי לא לפגוע במשכורת יוני, וכך נכנסו ליולי ואוגוסט ללא יתרה ונאלצו לקחת חופשה על חשבונם", הוא מסביר.

בשורה התחתונה: הנתונים מצביעים על זינוק חד של 8.4% במספר העובדים ללא יתרה לעומת השנה שעברה, ועל קפיצה של כמעט 18% במספר הימים שנגרעו מכיסם.

איך בוצע הסקר?
על מנת לבחון סוגיה זו, בוצע לאחרונה סקר השוואתי ע"י חברת עוקץ מערכות, במסגרתו עובדו נתוני נוכחות בתוכנת השכר של 2,154 עובדים ועובדות, הורים לילדים בגילאי 5-13, שמועסקים במתכונת עבודה של 5 ימים בשבוע, במהלך חודשים יולי בשנים 23-25.

על פי נתוני הסקר, נראה כי התמונה שמתגלה לאחר החופש הגדול של 2025 - עגומה במיוחד. 67 אחוז מהעובדים כבר מיצו את מכסת ימי החופשה הצבורים שלהם עוד לפני תחילת יולי, ונאלצו לממן בממוצע 5.2 ימי חופשה על חשבונם.

מדובר כאמור בעלייה משמעותית ביחס לשנה שעברה: זינוק של 8.4 אחוז במספר העובדים שנכנסו אל החופש הגדול ללא יתרת ימי חופשה, לצד קפיצה חדה של כ־18 אחוז במספר ימי החופשה שנלקחו על חשבון העובדים עצמם.

ומה לגבי עובדים ותיקים?
עיבוד הנתונים מעלה כי 91 אחוז מהעובדים בעלי ותק של עד חמש שנים, מיצו את מכסת 12 ימי החופשה השנתיים המגיעים להם על חשבון המעסיק, ונאלצו להוסיף וליטול בממוצע 7.4 ימי חופשה על חשבונם.

גם בקרב עובדים עם ותק של שש שנים, נרשם מצב דומה: 89 אחוז מהם מצאו עצמם ללא יתרת ימי חופשה צבורה – עלייה של 13 אחוז לעומת השנה שעברה. עובדים אלה נטלו השנה בממוצע 6.9 ימי חופשה נוספים מכיסם הפרטי, נתון הממחיש זינוק של כ־13.1 אחוז ביחס לשנה הקודמת.

הנתונים בקרב עובדים בעלי ותק של שבע שנים ומעלה מצביעים על מגמה ברורה של שחיקה במכסת ימי החופשה. כך, למשל, בקרב עובדים עם שבע שנות ותק, 81 אחוז נותרו ללא ימי חופשה ביולי 2025, לעומת 73 אחוז בלבד בשנה הקודמת, והם נאלצו לקחת 6.4 ימי חופשה על חשבונם – עלייה של 12.28 אחוז.

עובדים עם תשע שנות ותק נאלצו לקחת 5.3 ימי חופשה על חשבונם (עלייה של 12.77 אחוז), ועובדים עם 10 שנות ותק הגיעו ל־4.5 ימי חופשה על חשבונם – זינוק חד של 18.42 אחוז. גם בקרב בעלי ותק של 12 שנים ומעלה ניכרת החמרה, עם עלייה שנעה בין 20 ל־32 אחוז.

חיים מולכו, מנכ"ל חברת ׳עוקץ מערכות׳: "המצוקה בשוק העבודה מובילה לתופעה מוכרת: עובדים שמיצו את מכסת ימי החופשה על חשבונם, אך נדרשים לימים נוספים, בוחרים לא פעם להגיש ימי מחלה – לרוב החל מיום שישי״.

לדבריו, הסיבה לכך טמונה ישירות בחוק דמי מחלה, הקובע כי ביום הראשון להיעדרות לא משולם כל שכר, ואילו עבור היום השני והשלישי משולמת מחצית בלבד מהשכר הרגיל.

״המשמעות היא שהיעדרות החל מסוף השבוע מאפשרת לעובדים ׳לדלג׳ על יום ללא תשלום, תוך מיקסום ימי ההיעדרות בתנאים הנוכחיים של החוק. מדובר בתופעה שמעידה על חוסר התאמה בין הצרכים של העובדים לבין המסגרת החוקית - ומחייבת חשיבה מחודשת מצד מקבלי ההחלטות", מסכם מולכו.