בשבוע שחלף נשברו שיאים לא רק בבורסה בת"א, אלא גם בוול־סטריט, שם השווקים סבלו בשנה האחרונה מחוסר הוודאות שנוגע למכסים שהטיל הנשיא טראמפ על מדינות בעולם.
ביום חמישי, מדד S&P500 - שהוא המדד החשוב בעולם - נגע בנקודת שיא של כל הזמנים ונסחר ברמה של 6,503 נקודות. ביום שישי, יום המסחר האחרון של השבוע, השוק הוציא מעט קיטור וה־S&P500 נסחר ברמה של 6,460 נקודות.
מה הביא את וול־סטריט לעליות האלה? בשבוע שעבר נאם ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, בפני יושבי ראש הבנקים המרכזיים בג'קסון הול, בנאום שנחשב הנאום הכלכלי החשוב בעולם, שם הוא אמר שבשלה השעה לשקול מחדש את המדיניות המוניטרית של הפד. מנאומו של פאוול השתמע שכבר בחודש ספטמבר הפד יתיר מעט את הרסן מהריבית ויוריד אותה, גם אם בשיעור נמוך.
ביום שישי התפרסם הנתון החשוב מכולם - ה־PCE, מדד ההוצאה הפרטית, שהוא מעין חלופה למדד המחירים לצרכן, שהפדרל ריזרב נותן עליו את הדעת יותר מכל כשהוא קובע את מדיניות הריבית. הנתון עמד בתחזיות המוקדמות והצביע על עלייה בקצב שנתי של 2.9%.
רונן מנחם מבנק מזרחי־טפחות אמר: "לאחרונה פורסמו שני מדדים שהצביעו על תרחיש שלפיו קצב האינפלציה יעלה שנית בתקופה הקרובה: מדד המחירים ליצרן, שעלה ב־0.9%, ומדד המחירים של היבוא. הנתון משכך חששות אלו לעת עתה.
"עם זאת, יש לשים לב כי מדד הליבה, שלו מקנה הפד יתר תשומת לב, עדיין עולה יותר מהמדד הכללי, והחודש אף רשם התרחקות קלה נוספת מרמת היעד של 2%".
ביקוש לשוק המקומי
בתל אביב המצב שונה מעט. בדיקה של הבורסות המרכזיות ברחבי העולם מגלה שהבורסה בתל אביב היתה זו שהניבה את התשואות הגבוהות בעולם. מדד ת"א 125, שהוא המדד המשקף ביותר את הבורסה, עלה בכמעט 30% מאז תחילת השנה, ומדד הבנקים עלה בכמעט 50% מאז תחילת השנה. אלה תשואות שמקפיצות התראות במערכות של כל הסוחרים החשובים בעולם.
מה קרה בתל אביב שהבורסה עלתה כך? המשקיעים המוסדיים הגדולים בישראל ממשיכים להקצות יותר כסף לשוק המקומי, וזה אומר שכסף חדש בסדר גודל של 3 מיליארד שקלים מכספי המוסדיים נכנס בכל חודש לבורסה בתל אביב.
מעבר לזאת, בשנים האחרונות המוסדיים הישראליים השקיעו לא מעט כסף בשוק האמריקני, ושם ההשקעות מתחילות להניב פירות. כלומר, כשחברות משלמות דיבידנדים או פורעות תשלומי אג"ח (וזה הרבה כסף) - מחצית מהכסף הזה חוזר להשקעה בישראל, וזה מתבטא בעוד ביקוש לשוק המקומי.
למה הכסף הזה נכנס לישראל דווקא עכשיו? מנהלי ההשקעות הגדולים בישראל (מנהלי ההשקעות של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וכן הלאה) מנתחים את השוק כך: אם אכן הריבית תתחיל לרדת, ואם אכן תהיה פריצת דרך בכל הנוגע לסיום המלחמה, הכלכלה הישראלית תעבור לשלב השיקום.
משמעות הדבר היא שהחברות יזדקקו להרבה כסף שיש לו יעד ברור ומניב תשואות - השקעה בתשתיות - וכולם רוצים לקחת חלק בתהליך הזה, שהוא למעשה קיבוע תשואות לטווחים בינוניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו