בהחלט יכול להיות שאלו היו עשרת הימים הקשים ביותר שזוכרים ברכבת ישראל מאז ומעולם.
כן היו תקלות בעבר, כן היתה ביקורת, אבל לא בעוצמה הזאת. השיתוק של הרכבות בתל אביב, נוסף על כמה ההתבטאויות של שרת התחבורה מירי רגב (שבחרה להאשים את היועמ"שית; ע"ר), התסיסו עוד יותר את התקשורת והציבור והפכו את אנשי הרכבת למושא ללעג ולביקורת.
עתה, כשהמשבר הנוכחי מאחורינו, מנכ"ל רכבת ישראל אבי אלמליח התפנה לשיחה כשהוא מרשה לעצמו לקחת קצת אוויר לנשימה. הוא גדל ברכבת ישראל, התחיל בפס הייצור והמשיך עד למנכ"לות, גם אם היא זמנית. בקולו ניכר שהוא פגוע ברמה האישית, אבל גם מצליח להבין את הזעם של הציבור. עם זאת, בין השורות ניתן להבין שהדרג הפוליטי רק התסיס את האירוע במקום לתת לאנשי המקצוע לטפל בו.
אתה יכול לתת לעצמכם ציון על ההתנהלות שלכם מכל הבחינות - המקצועית, התדמיתית, התקשורתית?
"תקלות קורות ויקרו. אני חושב שבכל מקום אחר בעולם אם היתה מתרחשת תקלה כזאת, היה לוקח שבועות לתקן אותה. אנחנו טיפלנו בה במהירות. זה לא מצדיק שום דבר ואני לא מתרץ, זה לא היה צריך לקרות, אבל אני חושב שעמדנו מול הציבור, סיפקנו לו פתרונות ולא ברחנו מהאחריות שלנו".
יכול להיות שהאמירות של השרה הממונה גרמו לכם נזק תדמיתי. אם הייתם מסבירים לציבור פשוט מה קרה מבחינה טכנית, היו מבינים אתכם אולי יותר?
"אני לא רוצה להתייחס לאמירות כאלה ואחרות, אני יכול להגיד לך שקיבלנו את כל העזרה הדרושה ממשרד התחבורה, וכל מה שביקשנו התרחש. מהבחינה התדמיתית - בימי התקלה עמדנו מול הציבור בתחנות עם פלייר שמסביר מה קרה, עם כוס מים ועם קרטיב. היישרנו מבט אל הציבור והתנצלנו, ולדעתי גם סיפקנו שירות. בסופו של דבר, גם אם היית צריך להחליף לאוטובוס, לדוגמה, עדיין הגעת למקום שאליו היית צריך להגיע, ולא באיחור".
כולם נרתמו למשימה
כמי שגדל וחי את הרכבת כל חייו המקצועיים בטח נעלבת. הפכתם לשק החבטות של התקשורת והציבור.
"הבנתי לגמרי את הביקורת, ואני דווקא בוחר להסתכל על זה אחרת. זה שהיה עלינו כזה זעם וכעס מראה כמה אנחנו חשובים בחייהם של האזרחים, וכמה הפכנו לכלי תחבורה שמאות אלפים תלויים בו. בגלל שהם כל כך צריכים אותנו הם נפגעו שלא יכולנו לספק את השירות שהם רגילים אליו".
אתה באמת חושב שזו התדמית שיש לכם בציבור? הציבור הרגיש מנותק, הוא לא ידע מה באמת מתרחש כי אף אחד לא באמת הסביר לו.
"אז בוא אגיד לך שגיליתי את הצוות המדהים שלי. אנשים ביטלו חופשות קיץ שחיכו להן כל השנה כדי לבוא ולטפל בבעיה הזאת. לא רק כי זה היה מקרה חירום, אלא כי אכפת להם ממקום העבודה שלהם והם לא יכלו להפקיר אותו ולצאת לחופשת הקיץ. ראינו התגייסות של כולם ופתרנו את הבעיה בזמן מהיר יחסית".
אתה חושב שרכבת ישראל היא מוצר טוב?
"אני חושב שאם אנחנו מסיעים גם ביום של תקלה 240 אלף אזרחים, אז הציבור מביע בנו אמון. אין כיום דרך טובה יותר להגיע מירושלים לתל אביב או מבנימינה לתל אביב מאשר רכבת. אני חושב שזה מדבר בעד עצמו.
"אתה יודע, כשפתחנו את הרכבת בשדרות עמדתי שם עם דמעות בעיניים. זה משהו שחלמתי עליו שנים, והנה אתה רואה את התהליך מגיע לסיומו. באותו יום אמרתי לעצמי: 'זהו, רכבת ישראל ביטלה את הדבר הזה שנקרא פריפריה'".
כמי שגר בתל אביב, אני לא חושב שאני יכול להשתמש ברכבת להגיע אל או מהפריפריה בסופי שבוע, לדוגמה. הפריפריה עדיין שם, מנותקת. וכשאני רוצה לחזור ממשחק כדורגל בלילה ברכבת מחיפה, זה לא בדיוק עובד.
"אז קודם כל מבחינת השבת, אני כפוף לחוקי המדינה. אני לא יכול להחליט על דעת עצמי החלטות כאלה, ואני מקבל הוראות מהדרג המדיני. נוסף על כך, אתה טועה לגבי הכדורגל, כי תסתכל מה קורה כשנגמרים משחקים בסמי עופר בחיפה, או לדוגמה אירועים בפארק הירקון - בלי הרכבת אין אירועים בפארק הירקון, צריך להבין את זה. עכשיו אנחנו עובדים על הפסטיגל, לדוגמה - אם אני לא אדע לתגבר בזמן נתון את הרכבות, האירועים הללו יתקשו לצאת אל הפועל".
"נשלים את המהפכה"
אתה מדבר הרבה על רכבת לקריית שמונה, רכבת לאילת. אילו עוד פנטזיות יש לך?
"אלו לא פנטזיות, אני מדמיין רכבת בערבה ואני בטוח שזה יקרה, אנחנו נזכה לראות את זה. כמו שהשרה הממונה אומרת, אנחנו נחבר את המדינה גם מכיוון קריית שמונה. אם אני אצליח להגיע ל־30 מיליון נוסעים בשנה ב־2040, אדע שהשלמנו את המהפכה.
"אם אנשים בתל אביב ינועו בעזרת הרכבת, אני אדע שעשינו עוד צעד. אבל אני לא קורא לזה פנטזיות, אלו הן המטרות שלנו. רכבת ישראל לא עמדה בקצב של התפתחות המדינה, זה ברור, אבל עכשיו אנחנו בשנים הטובות שלה ואנחנו עומדים שווה בשווה מול העולם. קח לדוגמה את נושא האיחורים, אנחנו מדייקים ב־%96 מהזמנים - זה נתון מדהים גם יחסית למדינות מקבילות אלינו בעולם. הציבור בסופו של דבר ממשיך לבחור בנו בנושא התחבורתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
