זינוק של עשרות אחוזים במדדים המובילים: איך הבורסה והשקל מתחזקים דווקא במלחמה?

הבורסה בתל אביב שברה השבוע את שיא כל הזמנים ומעבר לכך, היא אחת הבורסות שהניבו השנה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הבורסות המרכזיות בעולם.

מדד ת"א 125, שהוא ככה"נ המדד המייצג ביותר למצבה של הבורסה בישראל, עלה מתחילת השנה בכמעט 30% ומדד הבנקים הישראליים עלה מתחילת השנה בכמעט 50%. אלה תשואות חסרות תקדים בהתחשב במצבה הפנימי של ישראל.

ולמרות זאת, מה קרה שהבורסה בישראל הניבה תשואות גבוהות משמעותית? בעיקרון, מדובר בשילוב של כמה גורמים. הגורם המרכזי הוא המלחמה, ההתאוששות המהירה של הצבא אחרי שבעה באוקטובר, המערכה המוצלחת מול החיזבאללה והמלחמה עם איראן.

כל אלה הביאו לשיפור במצבה האסטרטגי של ישראל ומכאן הציבו אותה במצב בו פרמיית הסיכון שתמיד נלוותה לפעילות בישראל יורדת בהתמדה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בנאום הפומבי האחרון שלו כי הנתונים האלה משתקפים היטב במחקרים של בנק ישראל, ואמנם פרמיית הסיכון של ישראל לא חזרה לרמה שהייתה לפני 7 באוקטובר, אבל היא נמצא קרוב יחסית לנקודה ההיא.

הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל מושכת את המשקיעים הזרים לכאן וזה אומר שבאופן עקרוני אם ישראל ישבה באלוקציה של המשקיעים הגדולים במקום בו הסיכון להשקעה גבוה, הרי שכשיורד הסיכון כדאי לנצל את ההזדמנות ולקנות סחורה כדי "לתפוס" את המחירים של פרמיית סיכון גבוהה כשבפועל היא יורדת.

זה חלקם של המשקיעים הזרים בעליות של השנה האחרונה. אבל אסור לשכוח את מה שקורה כאן בישראל. הציבור הישראלי החל להפנים את נושא ניהול עודפי המזומנים שלו וזה אומר שיותר כסף פנוי, שאין בו שימוש עוזב את חשבונות העו"ש ואת הפקדונות ויוצא לקרנות הנאמנות ואלה רוכשות סחורה בין אם אלה אגרות חוב, בין אם מדובר במניות או בשילוב של השניים (רוב הכסף יוצא לקרנות שמשלבות בין האפיקים).

התחזקות השקל

השלב השלישי שמושך את הבורסה בתל אביב לעליות אלה המשקיעים המוסדיים. אלה נמצאים כמעט מידי חודש עם עודפי מזומנים של 6 מיליארד שקל. סדר גודל של מחצית הכסף הזה מושקע בבורסה בישראל וחציו האחר מתחלק בין הבורסות ברחבי העולם. הסיטואציה הזו מושכת גם להתחזקות של השקל מול המטבעות הזרים וזו התחזקות משמעותית.

שמוליק קצביאן מסביר מחדר העסקאות של בנק דיסקונט את התחזקות השקל: "נקודת הפתיחה של הדולר-שקל ב-20.8 (בינבנקאי) עמדה על כ-3.41, רמה גבוהה יחסית להערכות שלנו גם בראיה לטווח הקצר (במציאות לא משברית בעולם/בארץ).

"יש שיציינו את הודעת הריבית של בנק ישראל ב-20.8 כגורם שתמך אף הוא בהתחזקות השקל, ובפרט על רקע העובדה שבנק ישראל אפילו לא רמז על אפשרות להפחתת ריבית קרובה. יחד עם זאת נציין כי תגובת שוק המט"ח להודעת הריבית לא ממש מעידה על כך.

"למעשה, השקל נחלש (הן מול הדולר והן מול האירו) מיד לאחר הודעת הריבית והוא התחיל להתחזק רק אחר הצהריים של יום המסחר שלאחר מכן. בנק ישראל נוקט אומנם במדיניות ריבית ניצית, אך הקשר בין פערי הריבית (ארה"ב מעל ישראל) לדולר -שקל הוא די חלש, אפילו מאז תחילת השנה.

"ישנו קשר לאחרונה בין פער הריבית הריאלית ובין הדולר-שקל. בראיה לגבי השנה האחרונה במרבית התקופה אפילו קשר זה לא התקיים ולא נראה כי הוא היה הגורם העיקרי להתחזקות השקל".