"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנק ישראל מורה לבנקים: אל תתערבו במחירי המכירה של דירות

ההוראה החדשה של בנק ישראל היא בעיקר תיאורטית ונועדה למנוע משמועות לתפוס תאוצה ולהפוך למציאות • בבנק ישראל מבהירים כי לא נמצאו עדויות לכך שהבנקים מונעים מקבלנים להוריד את מחירי הדירות אבל מבקשים להסיר ספק

,עודכן
0השמעה
בנייה. צילום: pexels-asphotograpy

בנק ישראל הוציא היום (רביעי) הורראה לפיה נאסר על הבנקים למנוע מקבלנים להוריד את מחירי הדירות שהם מוכרים. בבנק ישראל מבהירים שלא נמצאו עדויות לכך שהבנקים מונעים הורדת מחירים אבל למען הסר ספק וכדי למנוע משמועות לתפוס תאוצה, הרי שהם מבקשים מהבנקים לחדד נהלים וכן הלאה.

נסביר כי אחת הסברות מדברת על זה שהקבלנים לא מורידים את מחירי הדירות בגלל שהבנקים מונעים מהם מהלך כזה. כדי להבין את הטענה כדאי לראות כיצד עובד מנגנון של מימון בנקאי לקבלן.

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים,צילום: בנק ישראל

באופן עקרוני כשהקבלן רוכש קרקע כדי לבנות עליה בניין, הוא מעמיד הון עצמי (שמורכב מהון עצמי אמיתי, כלומר כסף של הקבלן ועוד הלוואה מגורמים חוץ בנקאיים). כשהקבלן מעמיד את ההון העצמי הזה, הוא חובר לבנק שילווה את הפרוייקט ולמעשה יעמיד את שאר הכסף כדי לבנות את הבניין.

הבנק שמעמיד את המימון הזה דורש בטוחות מהקבלן ולמעשה הקבלן מתחייב שבכל רגע נתון ולאחר כל מכירה של דירה, הוא יוריד קודם את החוב לבנק ורק אחר כך ישלם יימשוך כסף לעצמו. כשמחיר הדירות בפרוייקט יורד הרי שהקבלן צריך לעבות בטוחות לבנק כדי למשוך כסף ומעבר לזה. כשהמחיר יורד, נותר לקבלן בסוף התהליך (אחרי שהוא מחזיר את הכסף לבנק ולשאר המלווים) פחות כסף.

ברור שאם הקבלן מעבה בטוחות לבנקים קשה לו יותר למשוך כסף "הביתה", קשה לו לפרוע הלוואות אחרות ולמעשה מכביד עליו בהתנהלות השוטפת.

באופן עקרוני הבנק אדיש לירידת מחירי הדירות שכן אם המחירים בפרוייקטים חדשים ירדו הרי שהקבלן יעביר בטוחות אחרות לשביעות רצון הבנק. מהצד של המשכנתאות הרי שהבנק מחזיק די בטוחות כדי לקבל את הכסף שלו ככה שאם מחיר הדירה יורד, לא מהבנק נפגע אלא מי שרכש את הדירה ומי שמכר את הדירה. בכל נקודה על ציר הזמן, הבנק יקבל את כספו.

בפני בנק ישראל עלו לא מעט טענות שהבנקים הם אלה שמונעים את ירידת מחירי הדירות באמצעות זה שהם לוחצים את הקבלנים שלא להוריד את המחירים. בנק ישראל לא מצא עדויות שתומכות בטענות האלה, אבל כדי למנוע אותן, הוא מבהיר לבנקים שאסור להם לעשות את זה ובכלל כדי לצמנוע מצב שבו באמת תיווצר פרקטיקה כזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר