הנה זה קורה: אם שרדתם את העלאת הארנונה בחודש ינואר האחרון - שימו לב - הארנונה עומדת להתייקר פעם נוספת בחודש ינואר הקרוב. הממוצע הכלל־ארצי יעמוד כנראה על 3%, אבל נכון לרגע זה, 44 רשויות מקומיות הגישו בקשה למשרד הפנים להעלות את הארנונה ביותר מזה.
לפני שניכנס לעובי הקורה נספר: שר הפנים לשעבר משה ארבל התנגד להעלאות החריגות באופן גורף. אבל מאז, ארבל (ש״ס) פרש עם מפלגתו מהממשלה (אך לא מהקואליציה), ו־44 הרשויות המקומיות ניצלו את ההזדמנות והגישו למשרד הפנים בקשה להעלות את הארנונה באופן חריג באזורים נוספים, מעבר לאותם 1.6% שהם הטייס האוטומטי.
נתחיל מההתחלה: הטייס האוטומטי הוא מנגנון קבוע שקובע סכום שבכל שנה צריך להעלות את הארנונה. זוהי הזדמנות טובה לבדוק ממה מורכב אותו טייס אוטומטי. התשובה היא כזו: מחצית מהעלאת הארנונה נובעת משינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, אם האינפלציה השנתית היא 3%, חלקה בארנונה הוא 1.5%. ומה מרכיב את המחצית השנייה? השכר הממוצע בשירות הציבורי.
ככה קובעים את התעריף למ״ר בארנונה: אם שכר המורים עולה - הארנונה מתייקרת; אם שכר האחיות עולה - כנ״ל, וכן הלאה. כך הגיעו לחישוב של שנת 2025 - אחרי הסכמי שכר משמעותיים במגזר הציבורי, ולאחר שמחצית מהעלייה שורשרה למחיר הארנונה.
נחזור למה שעומד לקרות ב־1 בינואר 2026: הטייס האוטומטי מחייב העלאת ארנונה ב־1.6%. אבל 44 רשויות מקומיות החליטו שהן רוצות להעלות את הארנונה ביותר מזה, כשהממוצע מדבר על עלייה של 3%. זה כבר הופך את הארנונה לחשבון יקר מאוד לכל משפחה. ובגדול, בשנתיים חשבון הארנונה באותן 44 ערים יעלה ביותר מ־8%, בעוד שבשאר הרשויות המקומיות באותן שנתיים הוא יעלה ״רק״ בקצת פחות מ־7%.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר ל״ישראל היום״: ״אני מתריע בפני מ"מ שר הפנים, יריב לוין, שלא ליפול למלכודת שמניחות בפתחו הרשויות המקומיות ולא לאשר ולו תוספת חריגה אחת בארנונה – בהתאם להתחייבות של שר הפנים היוצא.
״אני גם מזהיר את הרשויות המקומיות שמבקשות העלאות חריגות והופכות את סביבת העסקים בתחומן לעוינת. בעלי העסקים לא יישארו כבולים – הם ידירו רגליהם ויעברו אל רשויות שמבינות את חשיבותם ותומכות בצמיחה עסקית״.
עיקר ההעלאה בארנונה נמצאת בעולם העסקי, אך לא רק. כך למשל בתל אביב, באזורים הקרובים לים, משנה העירייה את שיטת החישוב כך שבניינים חדשים שיוקמו ישלמו תעריף ארנונה גבוה מאוד ביחס לזה שמשלמים בניינים ישנים. הסיפור דומה גם בערים אחרות שביקשו להעלות באופן חריג את תעריפי הארנונה.
רמת גן, למשל, ביקשה להעלות את תעריפי הארנונה לעסקים כך ש־4,200 עסקים בעיר ישלמו תוספת של 6% ועד 22% בהתאם למיקום. כדאי לשים לב: הבקשות השונות סובכו עד שנוספו אזורי חיוב חדשים, ואחרים פוצלו – מה שהופך את החישוב למסובך וקשה להסקה ממוצעת כלל־עירונית. ולכן, לא נותר אלא להיות מופתעים כשיגיע חשבון הארנונה הראשון אי שם ב־2026.
חמש רשויות מקומיות היו היחידות שהחליטו להעלות את הארנונה באופן גורף – מה שהופך את הסיפור הזה לשקוף ומובן יותר, וההפתעות בחשבון הראשון של 2026 יהיו קטנות יותר. אבל אל תטעו: כולם הולכים לשלם יותר – והרבה יותר.
גורם בכיר במשרד הפנים, המעורה בפרטים, אמר ל״ישראל היום״ כי הקווים המנחים של השר ארבל נשמרים והסבירות שבקשות של הרשויות המקומיול יאושרו נמוכים מאוד. הגורם סייג את הרשויות המקומיות שנמצאות בתוכנית הבראה ששם הארנונה כנראה תעלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו