"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תתכוננו לשלם יותר: עשרות רשויות צפויות להעלות את הארנונה | הרשימה המלאה

הטייס האוטומטי מחייב עלייה של 1.6% בלבד, ולמרות זאת, 43 רשויות מבקשות להעלות את הארנונה בשיעורים גבוהים יותר - עד 3% ואף מעבר • המשמעות: חשבון הארנונה יכביד על משפחות ועסקים הרבה יותר מהצפוי • בין הערים: הרצליה, אילת, תל אביב-יפו, כרמיאל ועוד

,עודכן
0השמעה
חשבון ארנונה (אילוסטרציה). צילום: עמי שומן

הנה זה קורה:אם שרדתם את העלאת הארנונה בחודש ינואר האחרון - שימו לב - הארנונה עומדת להתייקר פעם נוספת בחודש ינואר הקרוב. הממוצע הכלל־ארצי יעמוד כנראה על 3%, אבל נכון לרגע זה, 44 רשויות מקומיות הגישו בקשה למשרד הפנים להעלות את הארנונה ביותר מזה.

לפני שניכנס לעובי הקורה נספר:שר הפנים לשעבר משה ארבל התנגד להעלאות החריגות באופן גורף. אבל מאז, ארבל (ש״ס) פרש עם מפלגתו מהממשלה (אך לא מהקואליציה), ו־44 הרשויות המקומיות ניצלו את ההזדמנות והגישו למשרד הפנים בקשה להעלות את הארנונה באופן חריג באזורים נוספים, מעבר לאותם 1.6% שהם הטייס האוטומטי.

שר הפנים לשעבר משה ארבל,צילום: קוקו

נתחיל מההתחלה:הטייס האוטומטי הוא מנגנון קבוע שקובע סכום שבכל שנה צריך להעלות את הארנונה. זוהי הזדמנות טובה לבדוק ממה מורכב אותו טייס אוטומטי. התשובה היא כזו: מחצית מהעלאת הארנונה נובעת משינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, אם האינפלציה השנתית היא 3%, חלקה בארנונה הוא 1.5%. ומה מרכיב את המחצית השנייה? השכר הממוצע בשירות הציבורי.

ככה קובעים את התעריף למ״ר בארנונה:אם שכר המורים עולה - הארנונה מתייקרת; אם שכר האחיות עולה - כנ״ל, וכן הלאה. כך הגיעו לחישוב של שנת 2025 - אחרי הסכמי שכר משמעותיים במגזר הציבורי, ולאחר שמחצית מהעלייה שורשרה למחיר הארנונה.

נחזור למה שעומד לקרות ב־1 בינואר 2026: הטייס האוטומטי מחייב העלאת ארנונה ב־1.6%. אבל 44 רשויות מקומיות החליטו שהן רוצות להעלות את הארנונה ביותר מזה, כשהממוצע מדבר על עלייה של 3%. זה כבר הופך את הארנונה לחשבון יקר מאוד לכל משפחה. ובגדול, בשנתיים חשבון הארנונה באותן 44 ערים יעלה ביותר מ־8%, בעוד שבשאר הרשויות המקומיות באותן שנתיים הוא יעלה ״רק״ בקצת פחות מ־7%.

הרשויות שהגישו בקשות חריגות,צילום: עמי שומן

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר ל״ישראל היום״: ״אני מתריע בפני מ"מ שר הפנים, יריב לוין, שלא ליפול למלכודת שמניחות בפתחו הרשויות המקומיות ולא לאשר ולו תוספת חריגה אחת בארנונה – בהתאם להתחייבות של שר הפנים היוצא.

שר המשפטים יריב לוין,צילום: אורן בן חקון

״אני גם מזהיר את הרשויות המקומיות שמבקשות העלאות חריגות והופכות את סביבת העסקים בתחומן לעוינת. בעלי העסקים לא יישארו כבולים – הם ידירו רגליהם ויעברו אל רשויות שמבינות את חשיבותם ותומכות בצמיחה עסקית״.

עיקר ההעלאה בארנונה נמצאת בעולם העסקי, אך לא רק. כך למשל בתל אביב, באזורים הקרובים לים, משנה העירייה את שיטת החישוב כך שבניינים חדשים שיוקמו ישלמו תעריף ארנונה גבוה מאוד ביחס לזה שמשלמים בניינים ישנים. הסיפור דומה גם בערים אחרות שביקשו להעלות באופן חריג את תעריפי הארנונה.

רמת גן, למשל, ביקשה להעלות את תעריפי הארנונה לעסקים כך ש־4,200 עסקים בעיר ישלמו תוספת של 6% ועד 22% בהתאם למיקום. כדאי לשים לב: הבקשות השונות סובכו עד שנוספו אזורי חיוב חדשים, ואחרים פוצלו – מה שהופך את החישוב למסובך וקשה להסקה ממוצעת כלל־עירונית. ולכן, לא נותר אלא להיות מופתעים כשיגיע חשבון הארנונה הראשון אי שם ב־2026.

חמש רשויות מקומיות היו היחידות שהחליטו להעלות את הארנונה באופן גורף – מה שהופך את הסיפור הזה לשקוף ומובן יותר, וההפתעות בחשבון הראשון של 2026 יהיו קטנות יותר. אבל אל תטעו: כולם הולכים לשלם יותר – והרבה יותר.

גורם בכיר במשרד הפנים, המעורה בפרטים, אמר ל״ישראל היום״ כי הקווים המנחים של השר ארבל נשמרים והסבירות שבקשות של הרשויות המקומיול יאושרו נמוכים מאוד. הגורם סייג את הרשויות המקומיות שנמצאות בתוכנית הבראה ששם הארנונה כנראה תעלה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר