אחרי אינספור שמועות ורחשים, מס הכנסה יוצא במבצע הלבנת הון. אז אם העלמתם ממס הכנסה הכנסות ולא שילמתם את המס המלא עליהם, יש לכם צ'אנס עכשיו לסגור חשבון עם רשות המסים. לדווח על הכנסות, לשלם את המס ולהימנע מהליכים פליליים.
נזכיר לפני שניכנס לעובי הקורה כי מבצע הלבנת ההון האחרון שהיה לפני מספר שנים, הניב לקופת המדינה מסים בהיקף מדהים של 5 מיליארד שקל. במס הכנסה מקווים לתוצאות דומות גם במבצע הזה.
במס הכנסה אומרים היום כי המבצע פונה לעוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, תושבי ישראל ותושבי חוץ, שעברו עבירות על חוקי המס. אלו יוכלו לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. בין התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.
במבצע יופעלו שני מסלולים - רגיל ו"ירוק". בשניהם יש למלא טופס מקוון באתר האינטרנט של מס הכנסה. במסלול הרגיל, ייחתם הסכם שומה מול המשרד הרלוונטי. במסלול הירוק, אשר נועד לזרז את הטיפול בבקשות שהיקף ההון הגלום בהן נמוך יחסית, יגיש המבקש דו"ח מתקן או דו"ח במקרה שלא הוגש דו"ח בעבר אשר יכלול את ההכנסה שעליה הוא מבקש לדווח במסגרת הגילוי מרצון.
במסלול הירוק יטופלו בקשות המתייחסות להכנסות שמקורן בנכסים פיננסים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל שהיתרה שלהם ליום 31/12/2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל, ולא היו הפקדות/ העברות כספים חדשים לחשבון הפיננסי בתקופת הגילוי; או הכנסות משכ"ד למגורים בישראל ו/או בחו"ל בסכום שאינו עולה על 250 אלף שקל לשנה, או הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים בסכום שאינו עולה על סך של 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, וכן שוויים ההוגן של כלל הנכסים הדיגיטליים ליום 31/12/2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל. ההחלטה על המסלול שבו תטופל הבקשה תתקבל על ידי רשות המסים, לאחר אישור הבקשה.
ה"סוכריה" שנותן מס הכנסה נוגעת לכך שאם רשות המסים לא אישרה את ההסדר היא לא תעשה שימוש במידע שהועבר אליה בסייג. מדובר בעניין משמעותי, אם כבר היה מידע על ההעלמת המס ברשות המסים - היא תטופל. אם לא היה בידיה המידע והוא הגיע אליה באמצעות הגילוי מרצון, היא לא תוכל לעשות שימוש במידע הזה.
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר*: "אנחנו מברכים על פרסום נוהל גילוי מרצון של רשות המיסים. המתנו למעלה משנה וחצי לפרסומו משום שלשכת רואי החשבון פעלה רבות בעניין והייתה שותפה פעילה בניסוחו לרבות תחום הקריפטו. לשכת רואי החשבון בראשותי רואה לנגד עיניה כל העת את צמיחת המשק והכלכלה ותמשיך לפעול למען הגדלת הפעילות של העסקים והחברות בישראל. אנו נמשיך לקחת חלק ולספק את הידע המקצועי לרשות המיסים וכלל הגורמים הרלוונטיים".
עו"ד ערן למפרט, שותף וראש תחום מיסוי ב EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו אמר: "אחד השינויים המרכזיים בנוהל החדש, בהשוואה לנהלים קודמים, הוא ביטול האפשרות להגשת בקשה באופן אנונימי.
"כעת, הפניות חייבות להיות מוגשות באופן מקוון תוך גילוי מלא של פרטי המבקש, כך שהזיהוי מתבצע כבר בשלב הראשון ועוד לפני שניתן אישור עקרוני מרשות המסים. שינוי זה עלול להרתיע מבקשים פוטנציאליים, מחשש שבמקרה שהפנייה לא תאושר מסיבה כל שהיא, הם ימצאו את עצמם במצב שבו כבר נחשף לגביהם מידע רגיש מול רשות המסים".
אמיר גונן, מנהל מחלקת המסים ברשות החדשנות לשעבר וכיום שותף בכיר בפירמת רו"ח הגר-אלפרוביץ' מסביר כי "מבחינת הנישומים, הנוהל החדש יוצר הזדמנות חשובה: מי שמחזיק בהון לא מדווח או בהכנסות שהושמטו מדיווחים, יכול להסדיר את ענייניו מול רשות המסים, לשלם את המס כחוק, ולהבטיח חסינות פלילית – בתנאי שהגילוי כן, מלא ובוצע לפני שהרשות קיבלה עליו מידע. עבור רבים, מדובר בהזדמנות חד-פעמית לנקות שולחן ולהפחית סיכונים עתידיים של חקירה פלילית או קנסות כבדים.
"עם זאת, קיימים גם סיכונים לא מבוטלים. ראשית, עצם הפנייה לנוהל מחייבת חשיפת פרטים מלאים ומסמכים פיננסיים רגישים, כך שמי שבקשתו תידחה יימצא במצב בעייתי. שנית, הנוהל אינו כולל הקלות בריבית והצמדה, והמס ישולם במלואו. בנוסף, לא ניתן "למחזר" הפסדים או זיכויי מס מהעבר לטובת ההליך – נקבעה הפרדה ברורה בין מה שנכלל בגילוי לבין דיווחים קודמים. גם האפשרות להקל בקנסות או בעיצומים נתונה לשיקול דעת פקיד השומה בלבד, בהתאם לנסיבות.
"לסיכום, נוהל הגילוי מרצון 2025 הוא צעד נוסף במאבק בהון השחור, המשלב "גזר" של חסינות פלילית עם "מקל" של החמרת האכיפה. למי שיושב על גדר ומחזיק נכסים או הכנסות לא מדווחות, מדובר בהזדמנות להסדרה – אך גם בצעד בעל משקל משפטי וכלכלי משמעותי, שיש לבצעו בזהירות ותוך קבלת ייעוץ מקצועי מתאים".