האוצר וההסתדרות סיכמו לאחרונה כי עובדי המגזר הציבורי שנעדרו במהלך המלחמה עם איראן יקבלו שכר מלא - וזאת בתנאי שמקום עבודתם נסגר או שנעדרו לצורך השגחה על ילדים. עוד קובע ההסכם כי מי שנתקע בחו"ל יקבל 80% משכרו.
ההסכם אינו חל על הסקטור הפרטי, כך שגם מי שהועסק בחלק מהזמן בעבודה חיונית, הוא לא זכאי לפיצוי על כלל הימים.
רן כצמן, מנכ"ל "עידית", שמספקת הסעדה למקומות עבודה רבים במשק, זועם על הסכם זה. לדבריו, "בפועל הוחלט שבמסגרת הסכם בין ההסתדרות והאוצר, עובדי המגזר הציבורי, יקבלו תשלום עבור ימי העבודה, גם אם הם לא עבדו בהם וגם אם היו בחו"ל.
"העובדים שלנו שהם עובדי הסעדה התבקשו על ידי הלקוחות שלנו להגיע לעבודה במשך יום או יומיים והם יקבלו תשלום רק עבור יום או יומיים, גם אם עבדו עבור לקוחות ביטחוניים. הם לא זכאים לתשלום בגין תשעת הימים. נודע לנו שמשרדי הממשלה ישפו את חברות הניקיון".
כצמן הוסיף כי "הבנו שהטענה במגזר הציבורי היא שמדובר בעובדים שמשתכרים בשכר הנמוך ביותר. עם זאת, עובדי ההסעדה משתכרים פחות או יותר אותו דבר. זו שערוריה. הממשלה משלמת לעובדי משרדי הממשלה גם אם היו בחו"ל. לעומת זאת, אזרח טוב שמקבל משכורת נמוכה, עבד במלחמה, עזב את ביתו וסיכן את עצמו, יקבל בדיוק על היום יומיים שהוא עבד במלחמה - ולא יפוצה על כלל תשעת ימי הלחימה״.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מנגנון ההתקשרות בענף ההסעדה שונה באופן מהותי מענף הניקיון. בעוד שבענף הניקיון המדינה משלמת באופן ישיר לחברות עבור שכר העובדים, בענף ההסעדה עיקר ההכנסות מגיעות מרכישת הארוחות על ידי עובדי המדינה עצמם, ולא מתשלומי שכר ישירים מתקציב המדינה.
"לכן, שיפוי מהסוג שניתן בענף הניקיון אינו ישים בענף ההסעדה, והוא היה דורש הקצאת תקציב ייעודי נוסף שלא נכלל במסגרת התקציבית. מעבר לאמור, נציין שחברות אלו קיבלו מענה במסגרת החקיקה הממשלתית לפיצוי בגין אבדן הכנסות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו