"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
במגזר הפרטי זועמים: עובדים בשכר נמוך הוחרגו מפיצויי מהמלחמה נגד איראן
בעוד שעובדי המגזר הציבורי שנעדרו במהלך המלחמה עם איראן יקבלו שכר מלא, עובדים אחרים במגזר הפרטי לא יהיו זכאים לפיצוי • בעל חברת הסעדה: "אזרח שסיכן עצמו חלק מהזמן, לא יקבל שכר מלא"
הריסה מבוקרת של מבנה מגורים שנפגע מנפילת טיל ברמת גן. צילום: אורי חבושי

במגזר הפרטי זועמים: עובדים בשכר נמוך הוחרגו מפיצויי מהמלחמה נגד איראן

בעוד שעובדי המגזר הציבורי שנעדרו במהלך המלחמה עם איראן יקבלו שכר מלא, עובדים אחרים במגזר הפרטי לא יהיו זכאים לפיצוי • בעל חברת הסעדה: "אזרח שסיכן עצמו חלק מהזמן, לא יקבל שכר מלא"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

האוצר וההסתדרות סיכמו לאחרונה כי עובדי המגזר הציבורי שנעדרו במהלך המלחמה עם איראן יקבלו שכר מלא - וזאת בתנאי שמקום עבודתם נסגר או שנעדרו לצורך השגחה על ילדים. עוד קובע ההסכם כי מי שנתקע בחו"ל יקבל 80% משכרו.

ההסכם אינו חל על הסקטור הפרטי, כך שגם מי שהועסק בחלק מהזמן בעבודה חיונית, הוא לא זכאי לפיצוי על כלל הימים.

רן כצמן, מנכ"ל "עידית", שמספקת הסעדה למקומות עבודה רבים במשק, זועם על הסכם זה. לדבריו, "בפועל הוחלט שבמסגרת הסכם בין ההסתדרות והאוצר, עובדי המגזר הציבורי, יקבלו תשלום עבור ימי העבודה, גם אם הם לא עבדו בהם וגם אם היו בחו"ל.

"העובדים שלנו שהם עובדי הסעדה התבקשו על ידי הלקוחות שלנו להגיע לעבודה במשך יום או יומיים והם יקבלו תשלום רק עבור יום או יומיים, גם אם עבדו עבור לקוחות ביטחוניים. הם לא זכאים לתשלום בגין תשעת הימים. נודע לנו שמשרדי הממשלה ישפו את חברות הניקיון".

כצמן הוסיף כי "הבנו שהטענה במגזר הציבורי היא שמדובר בעובדים שמשתכרים בשכר הנמוך ביותר. עם זאת, עובדי ההסעדה משתכרים פחות או יותר אותו דבר. זו שערוריה. הממשלה משלמת לעובדי משרדי הממשלה גם אם היו בחו"ל. לעומת זאת, אזרח טוב שמקבל משכורת נמוכה, עבד במלחמה, עזב את ביתו וסיכן את עצמו, יקבל בדיוק על היום יומיים שהוא עבד במלחמה - ולא יפוצה על כלל תשעת ימי הלחימה״.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מנגנון ההתקשרות בענף ההסעדה שונה באופן מהותי מענף הניקיון. בעוד שבענף הניקיון המדינה משלמת באופן ישיר לחברות עבור שכר העובדים, בענף ההסעדה עיקר ההכנסות מגיעות מרכישת הארוחות על ידי עובדי המדינה עצמם, ולא מתשלומי שכר ישירים מתקציב המדינה.

"לכן, שיפוי מהסוג שניתן בענף הניקיון אינו ישים בענף ההסעדה, והוא היה דורש הקצאת תקציב ייעודי נוסף שלא נכלל במסגרת התקציבית. מעבר לאמור, נציין שחברות אלו קיבלו מענה במסגרת החקיקה הממשלתית לפיצוי בגין אבדן הכנסות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו