"המדינה נמצאת בסיכון של ביטחון מזון"

החורף האחרון הביע עימו את הבצורת הקשה ביותר שפקדה את ישראל ב־100 השנים האחרונות.

כתוצאה מכך, בחלק נרחב מהארץ ירדו לא יותר מ־50% מהגשמים הרב־שנתיים הרגילים. ההשפעה היא בצורת נרחבת בכל הארץ. מדובר בגידולי שדה ובגידולי ירקות.

"הבצורת מתייחסת אך ורק לגידולי החורף, כאשר הגידול המרכזי הוא החיטה, וכבר בחודשים הקרובים צפוי מחסור בהדרגה", מספר ל"ישראל היום" דיוויד לוי, מנכ"ל ארגון מגדלי הפלחה. "נוסף על כך, מדובר בשיבולת שועל, באפונה לבעלי חיים, בקינואה, ועוד. היבולים של הגידולים הללו ממוקמים בכל הארץ". לדבריו, "היו יבולים מאוד־מאוד־מאוד נמוכים, עם נזקים גדולים, ויש גם שטחים לא מעטים שבהם היבול היה אפסי.

"הפגיעה בחיטה היא בשטח של יותר ממיליון דונמים, ממטולה ועד הערבה. החיטה משמשת לשני צרכים עיקריים: הראשון הוא אספקת גרעיני חיטה למלאי החירום של חיטה למאכל אדם במדינה. בשנה רגילה אנחנו מספקים 150-100 אלף טונות. השימוש השני הוא ייצור מזון גס לבעלי חיים.

בדרך כלל השטח מתחלק חצי־חצי בין שני הגידולים. השנה, כתוצאה מהיבולים המאוד נמוכים והצורך להאכיל את בעלי החיים, כמעט כל מיליון הדונמים נוצלו למזון גס לבעלי חיים ולירק, במקום לגרעיני חיטה שישמשו את מלאי החירום של המדינה. אפשר להגיד שכמעט לא נשאר כלום, כשהשנה הצפי למלאי החירום הוא 8,000 טונות - פחות מ־10% מאשר בשנה רגילה. הדבר מעמיד לדעתי את המדינה בסיכון של ביטחון מזון".

"נצטרך לייבא"

לוי ממשיך: "זה אומר שהמחסור בחיטה מקומית יושלם בהמשך השנה באמצעות יבוא של חיטה. כלומר, אם חס וחלילה יהיה מחסור במשלוחים, או אם יהיו בעיות ביטחוניות או סגירת נמלים - זה יעמיד אותנו במצב מורכב. כמו כן, אין ספק שברגע שמוסיפים לכך את המחיר הגבוה מאוד של המים, זה בוודאי ישפיע על מחיר המוצרים".

יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, אמר ל"ישראל היום": "אנחנו מגדלים בישראל לפי הערכות כמיליון דונם חיטה. כחצי מיליון דונם נקצרים לתחמיץ ושחת, כחצי מיליון הדונם הנותרים נקצרים לגרעיני חיטה למאכל. התפוקה שלהם בשנה ממוצעת, ‫גידול של בין 100 ל־130 אלף ‫טונה חיטה, ‫שזה לצורך העניין משהו כמו ‫10% מהצריכה. ‫הצריכה שלנו היא כמיליון טונה ואנחנו בעצם מייצרים ‫כ־10% חיטה למאכל. ‫‫השנה הזאת היתה באמת ‫שנה שחונה מבחינת מים ומבחינת גשמים ‫ואנחנו רואים את ההשפעה הישירה ‫על זה. יש לנו גם תוכנית אסטרטגית ‫איך אנחנו מגדילים את ייצור החיטה, ‫אבל אם אנחנו מסתכלים על השנה, גידולי החיטה נפגעו באופן משמעותי.

"‫‫אנחנו בעצם כמשרד וגם שר החקלאות פועלים להקמת תשתיות להשקיית גידולים. כך שבמקום שמי קולחין ילכו לים, תהיה תשתית להובלתם להשקיית הגידולים. אבל זו משימה מרכזית שצריכה להיעשות על ידי רשות המים, וצריכה להיות מתוקצבת על ידי האוצר. אלו מצטרפים לשורת צעדים שמקדם המשרד על רקע הבצורת, בהם: הורדת תעריפי מים לחקלאים ותמיכה באזורים מנותקי מים בצפון הארץ, שספגו ירידה של כ־30% בכמות המים לעומת השנה שעברה.

"משרד האוצר התחייב לרשות המים לתקצוב של 1.35 מיליארד שקלים ‫לעשור הקרוב, ‫להקמת תשתיות. ממש לפני שבועיים-שלושה, רשות המים קיבלה‫ את ה־150 מיליון שקלים הראשונים מהאוצר ואמורים להגיע כספים נוספים שיגיעו מקק"ל כדי שיהיה מוביל מים. שמנו תוכנית לשר, ובכלל הקמנו תוכנית שאומרת ‫איך אנחנו הולכים להגדיל את הייצור של החיטה בישראל. במקביל, אנו עורכים ניסויים ובוחנים עמידות של זנים מסוימים של חיטה בפני שינויי אקלים, תנאי חום קיצוניים ועוד.

"היום בישראל יש אנומליה ‫ביחס לנפח החיטה. צריכת החיטה לנפש בישראל ‫היא מאוד גבוהה, ולכן הצריכה מסתמכת על יבוא. באופן טבעי יש פה סיכונים שכולנו מכירים, ‫כמו סיכונים גיאופוליטיים, מלחמות, ‫פנדמיה קורונה ועוד. התוכנית להגדלת ייצור החיטה מצריכה מים, הקמת מפעל זרעים חדש ומו"פ וטכנולוגיה. אלו שלושת הדברים המרכזיים שיביאו אותנו להגדלת הייצור המקומי בשנים הקרובות".

"האוצר חייב לתקצב"

ליפקין מוסיף ואומר כי "אנחנו על סף תנאים מדבריים ‫ואנחנו רואים את תופעת המדבור. ‫שמנו תוכנית להגדיל את יצור החיטה המקומית ‫מ־10% ל־30% בחמש שנים. עם זאת, כשהכל בסדר, ‫אז הכל בסדר. ‫אם חלילה מחר אנחנו נהיה עם נמל סגור ורוב ההסתמכות תמשיך להיות על יבוא, אנחנו בהחלט נראה פה מחסור. כדי להימנע מהרגע הזה ‫ומהמקום הזה, ‫המדינה צריכה להתעורר, ‫וגם באוצר וגם במשרדי ממשלה אחרים, ‫צריכים להבין שיש גידולים ‫שהם בסיסיים, וחיטה זה אחד מהם והכל חלק מהתוכנית הלאומית לביטחון המזון שתובא לממשלה בקרוב לאישור".