לא הרבה פעמים אנחנו נתקלים במצב בו החוק לא מדביק את קצב ההתפתחות של הכלכלה. אם מכניסים למשוואה מלחמה וחוסר יציבות פוליטי, נגלה שהכלכלה בורחת למחוזות אחרים. אם בנוסף המחוקק לא מדביק את הקצב, המצב יהפוך לחסם התפתחות כלכלית במקום להיות המאיץ שלה.
בשנים האחרונות, משפיעני הרשת הפכו להיות עולם ומלואו. קשה למצוא קמפיין פרסומי שלא מטה תקציבים, שרק הולכים וגדלים, למשפיעני הרשת. דבר זה יוצר תעשיה שלמה. הבעיה מתחילה כאשר רשויות המס לא מדביקות את הקצב ונוצרים עיוותים שפוגעים בהפתחות אחד הסיגמנטים החשובים בכלכלה המודרנית.
עינב בובליל, אחת ממשפיעניות הרשת הבולטות בישראל, מייצרת אינספור קמפיינים פרסומיים. את נושא ההכנסות קל לפתור במשוואה פשוטה - קיבלת כסף? אתה מוסיף מע״מ ומעביר את הסכומים לרשות המסים. הבעיה מתחילה בסעיף ההוצאות. כלל ידוע בעולמות המס מדבר על כך שכל הוצאה ששימשה כדי להניב הכנסה - צריכה להיות ״מוכרת״ לצורכי מס. כלומר, יש אפשרות לניכוי ההוצאה מההכנסה על מנת לגבש את הרווח עליו משלמים מס כדין.
נכון להיום, נושא ההכרה בהוצאות של משפיעני הרשת לא מטופל באמצעות החוק. הפרצה הזו מותירה את הנושא לשיקול דעת פקידי השומה. ככה נותרים העיוותים הקיימים היום. באופן תיאורטי, יכול להיווצר מצב בו פקיד שומה בבאר שבע יכיר בהוצאה, כשבאותו המקרה בדיוק, פקיד שומה בחיפה לא יכיר בהוצאות. כאן, כמובן, נדרש התערבות של המחוקק - דבר לא פשוט כלל ועיקר, בטח בעולם של חוסר יציבות פוליטי.
צוהר לעולם המיסוי של משפיעני הרשת
במצב בו משפיען רשת עושה תוכנית בישול בטיקטוק, הוא קונה על חשבונו את המצרכים שמשמשים אותו להכין את התוכנית עליה הוא גובה כסף. איפה הבעיה? מצרכים למאכל אינם מוכרים למשפיעני רשת כהוצאה.
מדוע? א. כיוון שרשויות המס חושדות שאדם עושה קניות בסופר לשימושו האישי, ללא קשר לעבודתו ברשתות החברתיות. ב. כיוון שהמשפיען מצלם את הסרטון בביתו, לא סביר שהוא זורק את האוכל אחרי שהוא מוכן. לכן, לא רואים צורך להכיר בהוצאה המדוברת כהוצאה לצורכי מס.
זהו סיפורה של עינב בובליל, שפתחה צוהר לעולם המיסוי של משפיעני הרשת. בדיקה שנערכה מול מומחי מס מעלה שאכן אין פתרון חוקי לסיטואציה, ולכן פקידי מס עושים שימוש בשיקול דעתם האישי. כאמור, לא מדובר בפיתרון ועל המחוקק להתערב ולקבל החלטות לגבי אילו הוצאות יוכרו לצורכי מס ואילו לא. בדרך הזו, ניתן יהיה לתקוף את ההחלטות בבתי המשפט, לקבל פסיקה מתאימה וכן ליצור פרקטיקה שתהיה מותאמת למציאות הכלכלית.
מרשות המסים לא נמסרה תגובה, אבל גורמים בתוך הרשות מסרו ל"ישראל היום" כי הלקונה בחוק מוכרת להם ויש קושי רב, שלא לומר משמעותי עד דרמטי, לטפל בסיטואציה הנוכחית בשינוי חקיקה. לכן, אומרים הגורמים ברשות, ישנם מאמצים למצוא פתרון לסוגיה באמצעות "הוראת ביצוע" או הליך מנהלי אחר.
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, התייחס לטענות שהעלתה עינב בובליל וטען כי יש אמת בטענותיה, מכיוון שאכן מדובר בהוצאות לייצור הכנסה.
"הדבר דומה למשל להזמנת עבודה של דוגמנים לקטלוג או פרסומת, אשר כל הוצאות הנלוות, דוגמת איפור, אסתטיקה, שיער, צילום וכו' נרשמות אצל מזמין העבודה, ואילו הדוגמנים רק מצטלמים ולא נושאים בהוצאות. לכן, כאשר מדובר על משלח יד שמקורו ביצירת תוכן או מה שמכונה 'משפיעני רשת', אני מצפה שיכירו להם בהוצאות מסוימות אותן ניתן לשייך באופן ודאי כהוצאות שבגינן נוצרת הכנסה".
לדבריו של שרייבר, "הדבר לא מסובך ואפשר להגיע לרשימה סגורה של הוצאות חשובות שחובה על משפיעי רשת להוציא כדי ליצר תוכן ולהתפרנס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו