עלול להגיע לסכום עם 11 אפסים: כמה יעלה לנו כיבוש רצועת עזה?

כמה זה עולה? כשאנחנו מנסים לברר עם גורמים המעורים בפרטים על העלות הצפוייה למשלם המסים הישראלי של כיבוש מלא של עזה, תפיסת השטח ושליטה בו אנחנו מקבלים תשובות די מבולבלות.

״לא סתם הרמטכ״ל רוצה הוראות ברורות״, אומר ל״ישראל היום״ תא״ל ראם עמינח, דירקטור במכון למחקרי ביטחון (INSS), חבר בפורום מטכ"ל ומי שכיהן כיועץ הכלכלי לרמטכ״ל וראש אגף תקציבים של משרד הביטחון, ואחד המומחים הגדולים בישראל (וכנראה בעולם) לכלכלה צבאית.

"יש חשיבות מכרעת למה שאתה מגדיר כמשימה לצבא. כל משימה היא משנה באופן דרמטי את התיקצוב שלה ואת העלויות שלה״. הוא מוסיף.

בקרב גורמים שנמצאים בלב תהליכי קבלת ההחלטות התשובה היא דומה, שלא לומר זהה. ״הנושא מצוי בדיונים בקבינט, השאלה היא רחבה מאוד ותלוייה לפיתחו של הדרג הפוליטי. לא בטוח שהוא יודע עד הסוף מה המשמעות של הדברים שלו״, אמר ל״ישראל היום״ גורם בכיר שמעורה בפרטים.

ניכנס למספרים

עכשיו נסביר את הדברים וניכנס למספרים. על פי ההערכות של עמינח, המצב כיום הוא שהצבא מחזיק ב-80% מהשטח, ו100% של האוכלוסייה נדחקה ל-20% מהשטח, כלומר מדובר באזור הצפוף ביותר בעולם.

הערכותיו של עמינח, שתואמות את ההערכות הראשונות של הגורמים במערכת הביטחון שמעורים בפרטים, העליות הן כאלה: דהירה של הצבא לכל חלקי עזה שבהם הצבא אינו שולט בגלל החשש להימצאות חטופים שם, יעלה בין עשרה ל-20 מיליארד שקל.

ההסתבכות הכספית האמיתית מתחילה שסיימנו את תפיסת השטח והטנקים נעצרים. ואנחנו עוברים מלחמה ״עצימה״. אז חלים עלינו דיני המלחמה למצב שבו עצרנו וחל עלינו הדין הבינ״ל של ״ריבון״, ואנחנו צריכים להתחיל לטפל באוכלוסיה.

״אנחנו מדברים על עלויות בלתי נתפסות״, אומר עמינח. ״שים לב למה שקורה היום עם הלחץ הבינלאומי על ישראל. תחשוב שאתה שולט בכל השטח, על כל האוכלוסיה, ותכפיל את הלחץ פי עשרה. כדי למתן את הלחץ הבינלאומי אתה צריך לטפל באוכלוסיה וזה כולל חיתולים, טיפת חלב, קופות חולים, חשמל, מים, ביוב, חינוך ועוד ועוד. וכל זה כשאתה לא מסוגל לגבות מניסים וכשאף גורם בינלאומי לא יקח חלק במימון של התהליך הזה כל עוד אנחנו הריבון״.

הדברים של עמינח עולים בקנה אחד עם דברים שאמרה אתמול (שני) קרנית פלוג, שכיהנה כנגידת בנק ישראל בעשור הקודם.

הנחת העבודה היא ששליטה מלאה בכל רצועת עזה והתחלה של שיקום שלה, גם אם לא מלא, תעלה להערכת עמינח באופן חד פעמי 100 מיליארד שקל. מדובר על ריכוז פסולת, התחלת בניה של מתחמים ראויים למגורים לבני אדם, בניה של משהו כמו תשתיות ביוב, מים וחשמל בסיסיים ומרכזים רפואיים שהם לא בדיוק בתי חולים אלא משהו קרוב לכך. נזכור כי גם ב-6 באוקטובר, התשתיות לא היו משהו, והיום הן לא קיימות.

כאן נציין כי ההערכה של עמינח, שמכיר היטב את עולם התיקצוב הצבאי, נמוכה מההערכה של האו״ם והאיחוד האירופי שפרסם בחודש פברואר האחרון בו נטען כי השיקום של רצועת עזה יעלה 50 מיליארד דולר. במונחים שקליים - כ-175 מיליארד שקל.

ניתן להניח שהפער בין ההערכה של עמינח לההערכה של האו"ם והאיחוד האירופי נובעת מתפיסה כי השיקום לא יהפוך את עזה לסינגפור, אלא יותר מקום שבני אדם יכולים לחיות בו.

ומה לגבי שיקום הלוחמים?

על פי ההערכות, העלות השוטפת של החזקה מלאה של רצועת עזה תהיה בסדר גודל של 60 עד 130 מיליארד שקל, כשכאן אנחנו מדברים על לקיחת אחריות על מערכת החינוך ברצועה. לא מדובר על לקיחת אחריות מלאה, אלא על משהו סביר שיעבור את הביקורת הבינלאומית.

מדובר בהכנסה של מזון בהיקפים מלאים וכמובן החזקה של אוגדות סדירות והחלפתן על ידי חיילי מילואים מפעם לפעם. אבל מטרת העל תהיה עלויות כבדות של הצבא כדי לשמור על הסדר וביטחון של החיילים, שיימצאו בתוך תוואי השטח שיוחזקו על ידי ישראל.

נציין כאן שההערכה של מערכת הביטחון, כפי שהוצגה בחודשים האחרונים בפני הדרג המדיני, מדברת על כך שעלות של הקמת ממשל צבאי ללא טיפול מלא ושלם באוכלוסיה האזרחית, תעלה למשלם המסים הישראלי 20 מיליארד שקל בשנה. לסכום הזה צריך להוסיף את עלות הכנסת המזון, טיפול במערכת חינוך אלמנטרית, מערכת בריאות אלמנטרית וכן הלאה.

להערכת עמינח, העלות השוטפת, ללא שימוש ביותר מידי חימושים וכוחות מילואים, לא תפחת מ-50 מיליארד שקל בשנה והיא יותר קרובה ל-60 מיליארד שקל בשנה. ישנה תוספת עלויות, התלוייה בעיקר בסיטואציות משתנות הנוגעות לטיפול באוכלוסיה אזרחית (כמו התפרצות מחלות שמחייבות טיפול מיוחד, מבצעי חיסונים וכן הלאה) וכמובן בתלות לשימוש בכוח צבאי שהוא יקר מאוד. כאן אנחנו מדברים על הרבה ימי מילואים, חימושים ותחזוקה של מגננים ומערכות מודיעין מתוחכמות.

עמינח מעלה נקודה משמעותית נוספת שקשה מאוד להכניס אותה לחשבון אבל היא קריטית למערכת הביטחון. עלות אגף השיקום והמשפחות במשרד הביטחון. מדובר על תשלומים למשפחות חללים, תשלומים על שיקום פצועים ותגמולים שוטפים לנכי צה״ל המוכרים כיום והמספרים רק הולכים וגדלים.

כאן אנחנו מדברים על עלות של אגף השיקום והמשפחות בהיקף בלתי נתפס של 120 מיליארד שקל מהוונים להיום. כלומר, למשרד הביטחון, נכון לרגע זה, יש התחייבות בהיקף כספי של 120 מיליארד שקל לאגף השיקום, כסף שיועבר למשפחות החללים ונכי צה״ל, שהוכרו נכון להיום. המספרים האלה, לא יפחתו עם כניסה מלאה לרצועת עזה ושליטה מלאה בתאי השטח המדוברים.

צריך לסייג את כל הדברים האלה, שכן נושא הגדרת המשימה לצבא הוא קריטי. אם לשיטת שר האוצר סמוטריץ׳ והשר לביטחון בן גביר זה אומר בניה מחדש של ישובים ישראלים ברצועת עזה, צריך להכניס לחישוב את עלויות הבניה ועלויות האבטחה וכמובן עלויות של תיחזוק אוכלוסיה אזרחית בתא השטח הזה. כל זה לא הובא בחשבון שמונח לפניכם היום.

נסיים בסייג משמעותי נוסף. נכון לכתיבת שורות אלה, מתקיים שיג ושיח של מערכת הביטחון עם הקבינט, שם מוצגות האלטרנטיבות הצבאיות השונות עם הערכות ראשונות של עלויות כספיות. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי הרמטכ״ל לא ימהר להתפטר אבל כולם צריכים להבין את המגבלות על חיילי המילואים ועל הכלכלה הישראלית ואת זה, מערכת הביטחון מנסה בקושי רב להעביר לדרג המדיני.