המחסור בעובדים זרים ניכר כמעט בכל תחום בישראל. מחסור זה התגבר בעיקר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אשר הובילה להגבלות בכניסת עובדים פלשתינים לישראל וירידה חדה במספר המועסקים.
רק לאחרונה מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש ציין בוועדה לעובדים זרים כי קיים מחסור בכוח אדם במקצועות הלא מיומנים, מחסור שמתעצם ומגיע לכ-200,000 עובדים וכי ישנם חסמים בהבאת העובדים. עוד הוסיף כי 10,000 עובדים זרים יוסיפו 2.35 מיליארד שקלים לתל"ג והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון שקלים.
המחסור בעובדים זרים השפיע על תחומי צריכה רבים ומשיחות עם גורמים בענפים מגוונים עולה כי חלות עליות מחירים רבות גם כתוצאה מגורם זה.
לדברי עוז סגן, סמנכ"ל הצמיחה של חברת נימה, המציעה שירותים פיננסיים לעובדים זרים בישראל. "מה שקורה משבעה באוקטובר וביתר שאת זה מחסור אדיר בעובדים זרים. מאז נחשפנו לתחום אחד שדיבר על עולם הבנייה היות והרבה פלשתינים עסקו בבנייה ולכן היה הרבה מאוד רעש בענף הזה.עם זאת, המחסור בעובדים זרים הוא כמעט בכל ענפי המשק. זה מורגש מאד בתעשייה ואני יכול להגיד שבזמן האחרון הרבה מאוד גופים בתעשייה הישראלית כולל רשתות מזון, התחילו לקבל עובדים זרים".
עוד הוסיף: "יש היום מחסור בעובדים בלואו טק, אין עובדים. גם בתחום המסעדות, הם מתחננים לקבל עובדים. בענף המסעדנות זה כבר אירוע אחר כי מדובר באשרת ויזה מומחה לענף המסעדנות ועד כה השכר עמד על 30,000 שקלים. עכשיו משנים את זה לשכר רגיל במשק, אבל עדיין נשאר עלות ויזת מומחה. להביא שף מתאילנד זה הון תועפות".
"מישהו צריך לשלם את העלויות"
למה אנחנו משלמים כל כך הרבה כסף על סלט? "בסוף מישהו צריך לשלם את כל העלויות האלה וכל דבר כזה מתנקז בסוף לצרכנים ולכל המשק. ברגע שאין עובדים זה היצע מול ביקוש. אז כל עובד כזה גם מקבל הרבה מאוד כסף כשהוא מגיע", משיב עוז.
"אנחנו עובדים היום עם חקלאים שגם הם מרימים דגל ואומרים שאין להם ידיים עובדות. בנוסף, אנחנו מדברים עם תאגידי בנייה שאומרים שעם כל הבניינים שנפלו פה, בעקבות התקיפה מול איראן, אין כוח עבודה שיכול לטפל בהם.
"עם זאת, בשכר של העובדים מחודש יולי שמתייחס לחודש יוני, עת המלחמה, גילינו שכמעט ואין ירידה בתשלומי השכר לעובדים הללו. זו ירידה מינורית. זה אומר שהתעסוקה שלהם היתה כמעט רציפה בכל זמן המלחמה והעובדים הללו לא ברחו הביתה. זה אומר שאפשר לבנות על הכוח עבודה הזה גם בעיתות משבר. אנחנו מגלים את זה משבעה באוקטובר ועד היום. בשבעה באוקטובר הם הגיעו לשדות, גם תחת איום טילים״.
סגן מלין כי "אין אף גוף שמתכלל את האירוע". לדבריו, "צריך להקים גוף פרויקטור שיסתכל חמש שנים קדימה על המשק הישראלי, מבחינת הגידול בייצור ועל המחסור בכוח העובדים. גוף זה צריך לחשוב מה הולכים לעשות, לאילו ענפים נותנים היתרים ואיך מקלים בנושא ההיתרים כי על העובדים הללו צריכים לשלם מראש".
"בענף התעשייה מדברים הרבה מאוד על פרודקטיביות. עובד סרילנקי, לפעמים יעלה יותר מעובד ישראלי כי יש מעטפת של מגורים וכל הדברים שמחויבים לתת לו. עם זאת, הבן אדם בא ועובד 12 שעות, ואין לו וואטסאפים, והפרודקטיביות היא סופר חשובה".
לדבריו, יש לחשוב על העובדים הסניטריים בבתי החולים ועל המנקים. "מי ינקה עוד שנה-שנתיים?
אין מישהו שעכשיו יושב ועושה מיפוי של המשק הישראלי ואומר שאנחנו נצטרך לתת מענה בדבר הזה. מישהו יצטרך לתת ידיים עובדות. פה אין כלי AI שיעשו את זה. פה יש צורך בידיים עובדות.
אף אחד לא ינקה לנו את השירותים בבית חולים או את המיטה של הסבא והסבתא שלנו. אף אחד לא חושב על זה״.
"מ-120 אלף עובדים ל-70 אלף"
אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניה התייחס למחסור בענף הבנייה ובענפים נוספים. לדבריו, "ענף הבניה חווה משבר גדול מאוד בעקבות מחסור בכוח אדם על רקע המלחמה.
נוצר מצב שמענף שהיו לו 120 אלף עובדים, נשארו רק 15-16 אלף עובדים ונוצר טירוף בענף".
הוא מציין כי היה צורך לייצר תהליך של הסכמים, אך המדינות גם לא רצו לשלוח עובדים באמצע המלחמה. "רק אחרי חצי שנה, שבעה חודשים מפרוץ המלחמה התחיל להיווצר תהליך של הבאה פרטית והגיעו כמויות גדולות. עד לפני חודשיים הגיעו לכמות של 70 אלף עובדים מתוך 120 אלף בתחום הבנייה.
לדברי ניצן, יש צורך בעוד 40 אלף עובדים, כשבינתיים הגיעו הרבה מהודו וסרילנקה. "בענף התעשייה ובענף המסחר אף פעם לא היו עובדים זרים", הוא אומר. "בתחום המלונאות התחילו להעסיק עובדים זרים לפני שלוש שנים באמצעותהסכמים בין מדינות. בתחום זה הכמויות הן לא משמעותיות. היה הסכם עם הפיליפינים וכיום מביאים מסרילנקה עובדים אבל זה לא בכמות מספיקה".
עם זאת, מבין הענפים, המחסור בכוח אדם בענף המלונאות הוא לא גדול בשל אי הגעת תיירים רבים לארץ. "ברגע שהתיירות פה תתגבר, יהיה צורך בכמה אלפי עובדים טובים, בערך כ-10,000 וצריך לתת את זה את הדעת״.
"בוודאי שזה משפיע על יוקר המחיה", הוא אומר. ברגע שיש כוח אדם חסר ואין לך מספיק אנשים שיעבדו, אי אפשר להעלות את הפריון וכך נוצר בעצם מחסור. מחסור יוצר ביקוש. ביקוש יוצר עליית מחיר. המדינה צריכה לעבוד בחוכמה. היא צריכה לבוא למעסיקים ולהגיד להם: אנחנו נותנים לכם כוח אדם , מה שאתם רוצים ומורידים לכם את העלויות. עם זאת, אתם מתחייבים למחירים כאלה וכאלה. אם הם יתנו את הכוח אדם, שזה המשאב העיקרי שגורם לעלויות, אפשר להתנות את זה בכך שיורידו את המחירים באמצעות פיקוח״.
בתוך כך, חברת Dynamic, חברת העובדים המיומנים הגדולה ביותר בהודו לשוק הבינלאומי, אשר החלה את פעילותה בישראל בנובמבר 2023, הרחיבה כעת את פעילותה בישראל גם לאספקת עובדים מיומנים לתעשייה.
בתחילה סיפקה החברה עובדים מקצועיים לענף הבנייה הישראלי. לאחרונה Dynamic כבר סיפקה מאות עובדים מקצועיים למפעלי תעשייה בישראל, ביניהם טמפו, טמבור, ד"ר גב, פניציה גלאס ועוד רבים אחרים.
לדברי סמיר קושלה, יו"ר Dynamic: "מאז 1977 סיפקה Dynamic למעלה מ-200,000 עובדים מיומנים ללקוחותיה ביותר מ-30 מדינות. אנו נרגשים לעבוד עם חברות תעשייה ישראליות ומכוונים להביא לישראל לפחות 2,000 עובדים מקצועיים נוספים עד סוף 2025".
הבניין הנפגע בבת ים, היום שאחרי// משה בן שמחון
קושלה מציין כי המשרות המבוקשות ביותר אצל לקוחות התעשייה הישראליים הן מפעילי מכונות, עובדי אחזקה, מכונאים, עובדי תעשיית המזון, עובדי סופרמרקטים, מהנדסים וטכנאים, ועובדי מחסן ומלאי.
במהלך השנה וחצי האחרונות של פעילותה בישראל, Dynamic סיפקה ליותר מ-45 לקוחות בענף הבנייה יותר מ-5,000 עובדים מקצועיים, וכרגע נמצאת בתהליך הבאת מאות עובדים מיומנים נוספים למגזר הבנייה בישראל״.
ממשרד האוצר נמסר כי :"ההשפעה של היקף העובדים הזרים על המחירים משתנה בין הענפים השונים ותלויה במשתנים כלכליים רבים, חלקם רוחביים וחלקם ייחודיים לכל ענף וענף.
ישנם ענפים בהם כמות העובדים כבר עולה על זו שהייתה טרם המלחמה, כך שלא ניתן לטעון לקשר בין פער בהיקף העובדים להשפעה על המחירים. במרבית הענפים, היקף העובדים הזרים מסך העובדים בענף עמד מלכתחילה על אחוזים בודדים, כך שלא ניתן להניח שכמות זניחה בהיקפים אלה משפיעה על תמונת המחירים המאקרו-הענפית".
עד מוסיפים באוצר: "ענף הבניין, הוא הענף היחיד בו שיעור העובדים הזרים היווה כמות משמעותית מסך העובדים בענף ובו לא צומצם הפער שנוצר טרם המלחמה. עם זאת, המחירים בענף זה מושפעים בראש ובראשונה מפערים בין היצע הדירות והביקוש ליחידות דיור בשוק, מלאי הקרקעות המוגבל, הרגולציה הבנקאית בתחום המשכנתאות וגורמים נוספים. לצד זאת, ייתכן כי לפער בהיקף העובדים השפעה מסוימת על המחיר".
"יודגש, כי ניתוחים שונים (בנק ישראל, הכלכלן הראשי) מלמדים על כך שהפער בכמות העובדים צומצם במידה רבה לאור כניסה של עובדים ישראלים לענף. בנוסף, הממשלה עושה מאמצים רבים להאצת כניסתם של עובדים זרים לענף, לרבות: הפחתת היקף האגרות בענף, צמצום רגולציה, הגדלת היקף המשאבים המושקעים בכניסת עובדים ועוד. כך, הפער שנוצר צפוי להצטמצם עד לסוף השנה הנוכחית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו