כאן זה לא בית: 18 אלף מפונים נותרו חסרי אונים

את הסיטואציה הזו לא צריך להמציא - היא נמצאת כאן, והיא אמיתית מתמיד. במהלך המלחמה עם איראן פונו 18 אלף ישראלים מבתיהם בשל פגיעות טילים, מה שהפך את המלחמה הזו לאירוע חסר תקדים גם בנושא הטיפול בעורף.

נחזור על הדברים: 18 אלף ישראלים פונו מבתיהם בשל הפגיעות טילים ישירות או אגביות. הטיפול הראשוני היה נראה סביר למדי. האנשים פונו למרכזים, ומשם פוזרו בבתי מלון. ברור היה שמדובר בפתרון ראשוני בלבד עד שישוקמו הבתים וניתן יהיה לחזור אליהם. אז אחרי הפינוי הראשוני לבתי המלון, המפונים התפזרו לאט־לאט לדירות ששכרו, אבל דמי השכירות שולמו על ידי המדינה. עד כאן הכל בסדר.

והנה, ב־1 באוגוסט יסתיים המימון הממשלתי, וכאן הסיפור מתחיל להיות מורכב יותר. המפונים מתקשים למצוא דירות שמיועדות להשכרה, בעיקר כאלה עם מרחבים מוגנים תקניים, ולמעשה נכנס לשוק השכירות ביקוש של 18 אלף ישראלים. שוק השכירות בלאו הכי סובל ממצוקה (זוכרים את התוכניות הפנטסטיות להרחקת משקיעים משוק הנדל"ן? אז הנה זה פוגש אותנו - אין מספיק דירות שמיועדות להשכרה), מה שיוצר מצוקה אמיתית.

קשה למצוא דירה להשכרה בשוק שהמחירים בו רק הולכים ועולים. אם נכניס עוד משתנה למשוואה הזו - היעדר ציוד בסיסי כמו ריהוט, ציוד מטבח וכן הלאה - הרי אנחנו נמצאים באירוע חסר תקדים, שהולך להסתבך בדיוק בעוד שבוע.

ברור שהמדינה צריכה לבצע הערכה מחדש של הסיטואציה שנוצרה - וכאן יש צורך בוועדת הכספים. חברי הכנסת מירב כהן וולדימיר בליאק מיש עתיד פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לפעול במהירות, כדי לאפשר למפונים להמשיך להתגורר בבתי המלון במימון ממשלתי עד למציאת פתרונות סבירים יותר. במקביל, הם דרשו דיון מהיר בוועדת הכספים של הכנסת.

נעצור כאן לרגע, ונספר שדיון מהיר, על פי תקנון הכנסת, אמור להתקיים בתוך עשרה ימים ממועד אישורו - אבל אבוי, המפלגות החרדיות התפטרו מהממשלה (אבל לא מהקואליציה). ועם כל הטוב הזה - גם יו"ר הוועדה, משה גפני, התפטר. אז מה קורה עכשיו? פשוט מאוד - אין דיון במצוקה של 18 אלף מפונים ישראלים, שביניהם שורדי שואה ואנשים מבוגרים שייתכן שזקוקים לדיור מוגן.

נא להתקומם בהתאם

אז נכון להיום, לא נקבע דיון בוועדת הכספים שימצא פתרון לאותם ישראלים. לפנייתה של חברת הכנסת מירב כהן התקבלה התשובה הבאה: דיונים יאושרו רק על פי דחיפות.