תושבים שדירותיהם נפגעו מטיל בתל אביב, מחוץ לבניין ההרוס   . צילום: GettyImages

סכנה: כך כמעט מיליון דירות יכולות להפוך למלכודת מוות

בדוח החדש של מבקר המדינה, כ-3 שנים לאחר זה הקודם, התגלה כי ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית רק לגבי כ-10% מהדירות הטעונות חיזוק בהתאם לתקן המחייב לעמידות בפני רעידות אדמה • זאת על רקע מתקפת הטילים האיראנית על ישראל שפגעה במספר מבנים • "משרד הפנים אף התנער מאחריותו לפעול להסדרת הנושא"

בשנת 2022, הרבה לפני האסון של 7 באוקטובר, ועוד הרבה יותר לפני המלחמה עם איראן, בחן מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את הטיפול של המדינה במבנים מסוכנים. אנגלמן מצא אז שהנושא לא מטופל עד כדי רמה מסוכנת וכי המבנים המסוכנים נותרו ללא טיפול וללא הסדרה כלשהי. מאז פרצה המלחמה והאיום על מבנים מסוכנים הפך מסכנה מרעידת אדמה או קריסה בלבד לטילים שאיימו להפוך שורה ארוכה של מבנים בישראל למלכודת מוות.

כתב "ישראל היום" אייל לוי ברמת אביב אחרי פגיעת המטח האיראני בשכונה %2F%2F כתב%3A אייל לוי%2C צלם%3A משה בן שמחון%2C עורך%3A יובל קחלון

"בביקורת הקודמת", כותב אנגלמן, "עלה כי סמכות הרשות המקומית לטפל במבנים מסוכנים, כפי שהיא קבועה בחקיקה, אינה מפרטת את האופן שבו על הרשות להפעיל סמכות זו. זאת ועוד, גופי השלטון המרכזי, בעיקר משרד הפנים בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, לא נקטו פעולות כלשהן לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצד הרשויות המקומיות, ולא טיפלו בהשלכות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר".

המספרים בפועל ממחישים את גודל הסכנה; נכון להיום יש בישראל 810 אלף דירות שצריכות לעבור חיזוק, שכן הן נבנו לפני שנכנס התקן הרלוונטי שעוסק בנושא. מתוכן, רק 10% מהדירות נכנסו לתהליך כלשהו של התחדשות עירונית.

יש להזכיר כי חיזוק מבנים ללא תוכנית התחדשות עירונית מחייבת את בעלי הדירות להכניס יד עמוק לכיס ולשלם את עלויות החיזוק, ומדובר בעלויות לא מבוטלות. לכן טבעי שבעלי הדירות האלה ינסו לחמוק מההשקעה הזו ולהסתכן בנפשם ובנפשם של בני משפחותיהם שמתגוררים בדירות האלה.

פגיעת הטיל בבאר שבע, צילום: יוסי זליגר

הביקרות של מבקר המדינה התמקדה בשלוש ערים: בת ים, באר שבע וקריית ים, אבל מהביקורת הזו ניתן לגזור על מצבה של המדינה כולה בתחום. 3 שנים לאחר אותה הביקורת, חזר מבקר המדינה לבדוק אם נעשה משהו, ואלה הממצאים שמצא אנגלמן: "בביקורת הקודמת", כותב אנגלמן.

"עלה כי משרד הפנים ומשרד השיכון לא נקטו פעולות לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצד הרשויות המקומיות ולא טיפלו בהשפעות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר. זאת ועוד, לא נמצאו ממשקי עבודה שוטפים בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה או לגורמי השלטון המרכזי לגבי הטיפול במבנים מסוכנים".

עוד הוא מוסיף כי "בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: בחלוף כמעט שלוש שנים מהדוח הקודם, שבמהלכן בצל המלחמה נפגעו מבנים נוספים, וכן הערכה כי ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית רק לגבי כ-10% מהדירות הטעונות חיזוק בהתאם לתקן המחייב לעמידות בפני רעידות אדמה, משרד ראש הממשלה פעל באופן מועט לתכלול הטיפול בנושא. יתרה מכך, משרד הפנים לא קבע בשיתוף משרד השיכון מדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי מבנים לטיפול במבנים מסוכנים. לא זו אף זו, משרד הפנים אף התנער מאחריותו לפעול להסדרת הנושא".

זירה מורכבת בתל אביב%3A הרס רב גם בבניין קומות וגם בבית פרטי %2F%2F משה בן שמחון

גם עם ההחלטה מלפני 16 שנים לחייב את כל המבנים בישראל לעבור אחת לכמה שנים בדיקת סקר של מהנדס שיקבע את עמידות המבנה - לא קרה כלום עד היום. משרד החינוך לא ערך בדיקות ולא טיפל במבנים שנמצאים תחת אחריותו. כך עולה ממבקר המדינה בשנת 2025, רגע אחרי מתקפת טילים שאיימה להפוך את מרכזי הערים למלכודות מוות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...