"צריך להשקיע בהכשרת עובדים": תושבי הפריפריה חשופים פחות לבינה מלאכותית

בעלי המיומנויות הגבוהות והמקצועות הלא־רוטיניים מהמרכז הגיאוגרפי חשופים יותר לבינה מלאכותית, בפער גדול ומשמעותי מבעלי המקצועות הרוטיניים ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית - כך עולה ממחקר ראשון מסוגו ובהיקפו, המבוסס על יותר מ־1.2 מיליון דורשי עבודה שונים שהיו רשומים בשירות התעסוקה בשנים 2021-2024.

מהמחקר עולה כי ככל שמתרחקים מהמרכז, גיאוגרפית וחברתית־כלכלית, כך פוחתת רמת החשיפה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית. רמת חשיפה קובעת את הסיכוי למימוש הזדמנויות ולעמידה באתגרים תעסוקתיים.

עם כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית המחוללת (Generative AI), תהליכי השינוי העוברים על שוקי העבודה בעולם המערבי הואצו בצורה משמעותית. בשירות התעסוקה מבהירים כי השינויים כל כך מהירים ומשמעותיים, עד שמי שלא ישכילו להתאים עצמם לתהליכי השינוי - יישארו מאחור. הנחת היסוד היא שחשיפה לבינה המלאכותית, על כליה השונים, מגדילה את הסיכוי לעמוד במגמות השינוי לממש את ההזדמנויות שהיא מאפשרת. מנגד, רמות חשיפה נמוכות מגדילות את הסיכון להישאר מאחור.

הממצאים מלמדים כי הן לגיאוגרפיה והן לדירוג החברתי־כלכלי יש השפעה על רמות החשיפה ל־AI, אך לדירוג החברתי־כלכלי יש יותר השפעה. כתוצאה מכך, דורשי העבודה מאזורי הליבה (מרכז גיאוגרפי וחברתי־כלכלי) היו בעלי רמות החשיפה הגבוהות ביותר. אחריהם - אלו שהגיעו מהפריפריה הגיאוגרפית אך לא החברתית־כלכלית, במקום השלישי - אלו שהגיעו מהפריפריה החברתית־כלכלית אך לא הגיאוגרפית, ובמקום הרביעי ברמת החשיפה - דורשי העבודה מהפריפריה הכפולה (גיאוגרפית וחברתית־כלכלית).

הסיכון להישאר מאחור

למעשה, ככל שעולים בדירוג החברתי־כלכלי (אשכולות 1-10) כך גוברת החשיפה ל־AI, הן במודל של שפה והן במודל של תמונה. כאמור, גם למיקום הגאוגרפי יש השפעה על רמות החשיפה, אך פחותה בעצימותה. רמות החשיפה משפיעות על היכולת להתעדכן לגבי מגמות שוק העבודה המשתנה בצילה של מהפכת ה־AI. ככל שרמות החשיפה גבוהות, כך גדל הסיכוי לעמוד במגמות השינוי ולממש את הזדמנויותיהן. ככל שרמות החשיפה נמוכות - כך גדל הסיכון להישאר מאחור.

מהמחקר עולה כי ככלל, נשים דורשות עבודה חשופות יותר ל־AI מאשר גברים דורשי עבודה. עם זאת, יש לציין כי נשים מקבוצות מוחלשות נמצאות בשוק העבודה בשיעורים מאוד נמוכים, וממילא גם שיעורן מקרב דורשי העבודה נמוך יותר. צעירים חשופים יותר לבינה מלאכותית מחוללת, וככל שעולים בגיל כך יורדת רמת החשיפה.

אצל החרדים נמצאו רמות החשיפה הנמוכות ביותר, ואצל הערבים נמצאה זיקה בין הגיאוגרפיה לרמות החשיפה. ככל שגרים באזורים פריפריאליים כך עולה רמת החשיפה ביחס לקבוצות אחרות, וככל שגרים מחוץ למרכז כך יורדת רמת החשיפה.

בשירות התעסוקה קוראים לגבש מדיניות תעסוקתית לאומית שתביא בחשבון את השפעת המשתנים הסוציו־דמוגרפיים־תעסוקתיים על רמות החשיפה ל־AI, ועל הסיכוי לעמוד באתגרים, בדרישות ובתנאים של שוק העבודה המשתנה.

"חייבים לפעול עכשיו"

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש: "המחקר מצביע על הצורך הדחוף באסטרטגיה לאומית לתעסוקה בעידן הבינה המלאכותית. עלינו להשקיע בהכשרת עובדים למיומנויות דיגיטליות וקוגניטיביות, לצד יצירת רשת תמיכה לעובדים בסיכון תעסוקתי. הפערים בין מרכז לפריפריה עלולים להעמיק אם לא נפעל עכשיו. ישראל חייבת להיות מוכנה לאתגרי העתיד".