בימים האחרונים פלאפון טלטלה את שוק הסלולר, כשהציעה 2 מיליארד שקלים במזומן תמורת מלוא המניות של HOT מובייל - חברה עם כ־1.6 מיליון לקוחות. אם העסקה תעבור את כל השלבים והמכשולים, תיווצר חברת הסלולר הגדולה בישראל - עם מצבה של 4 מיליון לקוחות ונתח של כ־35% משוק הסלולר הישראלי.
נשאלת השאלה מה יקרה אם העסקה תאושר, וכאן צריך לבחון את הדברים בשני מישורים: האחד - עולם התשתיות, והשני - הצמיחה הפנימית של החברה הממוזגת.
מחקרים שונים מלמדים שישראל נמצאת במקום ה־60 בעולם (כן, זו לא טעות) בהשקעות בתחום הסלולר. איך קרה שמעצמה טכנולוגית כמו ישראל מדשדשת במקום הלא מכובד הזה? פשוט מאוד: מאז רפורמת הסלולר הגדולה של משה כחלון המחירים ירדו, וכיום אפשר להשיג חבילת סלולר משביעת רצון ב־35 שקלים.
מפגרים מאחור
אמנם החברות רווחיות, אבל אין להן מוטיבציה להשקיע בתשתית. כך יצא שעד היום הטכנולוגיה של הדור הרביעי לא נוצלה במלואה וטכנולוגיית הדור החמישי נפרסת בקצב איטי מדי, בעוד שהעולם כבר מתחיל לדבר על טכנולוגיית הדור השישי.
אם נסתכל על האירוע מנקודת המבט של התשתיות, הגישה של חברות הסלולר אומרת שככל שהחברה גדולה יותר ורווחית יותר - לבעלי המניות יש מוטיבציה גבוהה יותר להכניס טכנולוגיות חדשות שיאפשרו להם להעלות מחירים. אם מאמצים את הגישה הזו, אז יש היגיון במיזוג של חברות כמו פלאפון ו־HOT מובייל.
כמו כן, רוב הלקוחות של פלאפון כבר עברו לחבילות הדור החמישי, מכאן שהחברה קרובה מאוד למיצוי יכולת הצמיחה הפנימית שלה. לכן, רכישה של מתחרה כמו HOT מובייל - שאצלה קצב המעבר לדור החמישי עם החבילות היקרות יותר הוא נמוך יחסית - מייצרת היגיון שיאפשר לפלאפון למקסם את ההכנסות ממצבת הלקוחות הקיימת ובטכנולוגיה הקיימת. יש כאן היגיון עסקי לא מבוטל.
המכשול
איפה הבעיה? רשות התחרות. הרשות תצטרך לבדוק את נושא התחרות, ולמעשה נחזור למצב שבו יש שלוש חברות גדולות (פלאפון שתהיה הגדולה ביותר, סלקום שתהיה השנייה בגודלה ופרטנר השלישית), והחברות האחרות יהיו קטנות עד כדי זניחות מכדי לחולל תחרות בשוק הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו