האינפלציה לא עוצרת: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3%

בניגוד לתחזיות המוקדמות מדד המחירים לצרכן בחודש יוני עלה ב-0.3% וקצב האינפלציה השנתי עלה ל-3.3%. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כי מחירי שירותי הבידור והתרבות עלו ב-1.1%, מחירי המזון והירקות הטריים עלו ב-0.7%, מחירי התחבורה עלו ב-0.4% ומחירי התקשורת עלו בשיעור דומה.

לפני כשבועיים קיים נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מסיבת עיתונאים במסגרתה הוא סקר את הכלכלה המקומית אחרי המלחמה עם איראן והמסקנה שלו הייתה שיש יותר מדי נעלמים במשוואה הזו מכדי לגזור מסקנה האם האינפלציה מתכנסת למרכז יעד יציבות המחירים שעומד היום על 2%.

הנגיד הסביר כי היחלשות הדולר לרמה של אזור ה-3.3 שקל אכן תורמת להדברת האינפלציה אבל שאר הגורמים במשוואה הזו תומכים באינפלציה גבוהה ולכן צריך להמתין לנתונים קשיחים לפני שמקבלים איזו החלטה על המשך המדיניות המוניטרית.

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים אמר השבוע כי ״להערכת בנק ישראל רמת אי-הוודאות הפוליטית עדיין גבוהה, פרמיית סיכון המדינה לא שבה לרמה של טרום המלחמה, וסיכון האינפלציה עדיין קיים. ההערכות המוקדמות לגבי שינוי הריבית היו חצויות, וההחלטה לא שינתה באופן משמעותי את תוואי הריבית המגולם בשווקים, ואלו עדיין צופים הפחתת ריבית אחת השנה, וריבית של כ-3.75% בעוד שנה. חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה ריבית דומה לזו הגלומה בשווקים.

״הציפיות לאינפלציה המגולמות בשווקים נמוכות עתה מעט מ-2% לשנה בחמש השנים הקרובות. הציפיות הושפעו מאוד מהייסוף החד בשער החליפין של השקל. אלא שקצת קשה לדעת עד כמה ההשפעה ההיסטורית של ייסוף על אינפלציה, תהיה רלוונטית בנסיבות הנוכחיות. חלק מההשפעה יכול להיות מקוזז לדוגמה באינפלציה גבוהה יותר בארה"ב, סעיף הדיור פחות מושפע משער החליפין וגם הוא עשוי להפתיע כלפי מעלה, וגם עליית השכר במגזר העסקי עדיין גבוהה. אנו נוטים להעריך לכן שהאינפלציה תהיה גבוהה מעט מזו המגולמת בשווקים הפיננסיים״.