"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

מתח תזרימי ועלייה בחדלות פירעון: אפקט המלחמה על העסקים הקטנים

משלמים מחיר כבד: נתונים חדשים חושפים את ההאטה בפעילות במהלך פתיחת מלחמת "חרבות ברזל", וכעת לאחר המלחמה האחרונה מול איראן • "למרות החזרה לשגרה היו הפסדים של מאות אלפי שקלים לעסק"

,עודכן
0השמעה
עסקים סגורים. צילום: קוקו

את האפקט הכלכלי של מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה כבר לפני קרוב לשנתיים מכירים כולם, אבל אולי את המחיר הכבד ביותר משלמים עסקים קטנים רבים שהושפעו באופן משמעותי כתוצאה מהמלחמה.

15% מהתשלומים של העסקים ברבעון השני של 2025 לא מבוצעים בזמן, זאת לעומת 12% ברבעון הראשון, זינוק שמעיד על מתח תזרימי, וכן היתה עלייה בחדלות פירעון ובעסקים עם חשבונות מוגבלים. הממוצע עמד על כ־13% בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2024 אחוז זה נע בין 12 ל־14 אחוזים - כך עולה מסקירה של דן אנד ברדסטריט בנושא מצב העסקים הקטנים בחציון הראשון של 2025 ואחרי מבצע "עם כלביא".

מגמה זו מעידה על המתח הפיננסי המצטבר במשק. ההאטה בפעילות ניכרת מאז תחילת 2023 והחריפה במהלך תקופות של קיפאון מלא בפעילות כדוגמת פתיחת מלחמת "חרבות ברזל" וכעת עם תחילתו של מבצע "עם כלביא" – מתחילה לתת את אותותיה גם במוסר התשלומים.

מדובר ב"אפקט דומינו", תגובת שרשרת שכאשר עסק אחד נקלע לקושי תזרימי הוא מקרין הלאה אל ספקים, לקוחות והסביבה העסקית כולה.

פעילות חטיבה 7 בצפון רצועת עזה,צילום: דובר צה"ל

באשר לכמות החשבונות המוגבלים במשק עולה כי חלה עלייה מתמשכת בכמות החשבונות המוגבלים, אינדיקציה ישירה לפגיעה באיתנות הפיננסית של העסקים והחברות במשק.

המצב חמור יותר בקרב עסקים, לעומת חברות, כאשר מתחילת השנה נרשמה עלייה של כ־11% בכמות החשבונות המוגבלים בקרב עסקים, לעומת ירידה של כ־9% בקרב חברות בע"מ. נתונים אלה מחזקים את ההערכה, שמתקבלת גם מהשטח, ולפיה מי שסופגים את עיקר הפגיעה הם העסקים, וביתר שאת העסקים הקטנים והבינוניים.

כתוצאה מהמלחמה, ולמרות החזרה לשגרה, חלו הפסדים של מאות אלפי שקלים לעסק. בבחינת חברות ועסקים שנקלעו לכשל פיננסי נרשמה מגמת עלייה מתונה של כ־3% בממוצע מדי חודש בשנת 2024.

בולטת יותר היא מגמת העלייה באינדיקציות לכשלים פיננסיים. אינדיקציה לכך מצביעה על קשיים תזרימיים שבניהול לא נכון עלולים להביא את העסק לכשל פיננסי. להערכת החברה מגמה זו נובעת, בין השאר, מסובלנות יחסית בדיווחי הספקים והגופים הפיננסיים, הנמנעים בשלב זה מדיווח מיידי על פיגורים, תוך הבנה למצב המשברי ומאמץ לאפשר רציפות תפעולית לעסקים גם בתנאים של אי־ודאות.

ואכן, על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, מרבית העסקים שהתקבלה לגביהם אינדיקציה לכשל מתחילת השנה היו עסקים זעירים, כלומר עסקים שיש בהם עד ארבעה עובדים לכל היותר. בהתפלגות גיאוגרפית, נראה שמרבית העסקים שנקלעו לכשל פיננסי מתחילת השנה היו ממוקמים במרכז הארץ ובצפונה.

בשנת 2024, על רקע המלחמות ותחושת אי־ודאות כלכלית, נפתחו בישראל כ־40 אלף עסקים חדשים, לעומת כ־44 אלף שנסגרו.

עסקים סגורים,צילום: ללא

בנוסף, בשנת 2024 חלה עלייה בכמות החברות והעסקים שבחדלות פירעון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר