עם הפנים למעלה: לאן המשק הישראלי ממשיך מכאן?

על רקע יציבות ביטחונית יחסית ותמיכה בינלאומית – המשק הישראלי מפגין חוסן וצמיחה:
התחזקות השקל, גאות בשוק ההון, התאוששות בהייטק וצפי לצמיחה מעל לממוצע העולמי – לצד אתגרים הדורשים מדיניות זהירה והסתכלות לטווח ארוך.

המשק הישראלי מצוי בתקופה יוצאת דופן. חרף שנה של לחימה רב-חזיתית, הוא מציג ביצועים מפתיעים – המעידים על חוסן עמוק: כלכלי, ביטחוני ופסיכולוגי.

בזירה האזורית נרשמת רגיעה יחסית. באיראן נגרמו פגיעות משמעותיות בתשתיות הגרעין והטילים; חיזבאללה, על אף איומים, נמנע ממלחמה רחבת היקף; בסוריה מתהוות הבנות לא רשמיות להימנעות מהסלמה; החות'ים כשלו בגרימת נזק מהותי; וחמאס בעזה מאותת על נכונות להסדרה – או ניצב בפני הכרעה צבאית. כל אלו מציירים תרחיש סביר של יציבות ביטחונית יחסית בטווח הנראה לעין.

גם במישור הבינלאומי נושבות רוחות מעודדות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מביע תמיכה חסרת תקדים בישראל, ומקדם הרחבת הסכמי אברהם – עם דגש על הסכם אפשרי עם סעודיה, בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. מדינות מוסלמיות נוספות, ובהן אינדונזיה, עשויות להיפתח לסחר עם ישראל – מהלך שיתרום להרחבת שווקים, גיוון מסלולי סחר והאצת הצמיחה. מזרח תיכון כלכלי חדש מתהווה – ואיתו שלל הזדמנויות.

ומה קורה בתוך הבית?

מדד ת"א־125 – מראה מייצג של הכלכלה המקומית – זינק ביותר מ־50% בשנה האחרונה. לשם השוואה, מדד S&P 500 האמריקאי עלה בתקופה זו בכ־13% בלבד. מדובר בפער נדיר, במיוחד בשנה שהתאפיינה בגיוס מילואים נרחב (כ־300 אלף איש), במחסור בכוח אדם בענפי הבנייה והחקלאות, ובהתרחבות של חרמות כלכליים על רקע המלחמה.

ולמרות זאת – הנתונים מדברים בעד עצמם:

שקל חזק: התחזק בכ־10% מול הדולר – מהמטבעות הבולטים בעולם השנה.

אבטלה נמוכה: שיעור האבטלה המורחב ירד ל־3.9%.

תחזית צמיחה: לפי בנק ישראל, קצב הצמיחה עומד על 3.5% – גבוה מהממוצע במדינות ה־OECD.

צמיחה לנפש: בזכות גידול אוכלוסייה מתון יחסית – נרשמת עלייה ברמת החיים.

נדל"ן במגמת עלייה: בניגוד לציפיות לקיפאון, מחירי הדירות ממשיכים לעלות – עדות נוספת לאמון הציבור בכלכלה.

מנוע הצמיחה המרכזי – ההייטק – ממשיך להוביל. גם במהלך המלחמה נרשם האקזיט הגדול בתולדות ישראל: מכירת Wiz לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2025 גויסו בענף 2.72 מיליארד דולר – הרבעון החזק ביותר מאז 2022. משקיעים ממשיכים להביע אמון ביצירתיות הישראלית, גם תחת תנאים של חוסר ודאות.

עם זאת, התחזקות השקל – שבפני עצמה משקפת אמון בכלכלה הישראלית וזרימת הון חיצוני – יוצרת גם אתגרים. שער חליפין גבוה שוחק את רווחיות היצואנים, ובראשם ענף ההייטק. כתוצאה מכך גובר הלחץ על בנק ישראל להפחית את הריבית – מהלך שצפוי להחליש את השקל, לעודד השקעות, לחזק את היצוא ולתרום להאצת הצמיחה. כלומר, גם הקושי בטווח הקצר עשוי להפוך לזרז חיובי לצמיחה בטווח הבינוני.

אז לאן פני המשק?

נכון לעכשיו, הכיוון חיובי: יציבות ביטחונית יחסית, רוח גבית מדינית וכלכלה דינמית – כל אלה מצביעים על פוטנציאל צמיחה משמעותי. אך כמו תמיד בישראל, מרחפת האפשרות ל"ברבור שחור" – אירוע בלתי צפוי שעשוי לשנות את התמונה במהירות.

לסיכום, המשק הישראלי ניצב בעמדת פתיחה מבטיחה. האתגרים קיימים, אך גם ההזדמנויות רבות. הדרך קדימה אינה חלקה – אך נכון להיום, היא מובילה מעלה.