בהתאם לתחזיות: הריבית נותרה ללא שינוי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הכריז היום (שני) הריבית נשארה ללא שינוי, על 4.5 אחוז, זאת בהתאם לתחזיות.

בנק ישראל מעריך שהגירעון השנה יעמוד על 4.9 אחוז תוצר והאינפלציה תהיה בשיעור של 2.6 אחוז. יחס החוב תוצר של ישראל יגדל השנה ל-70 אחוז ובשנה הבאה יגדר החוב של ישראל לרמה של 71% תוצר.

תחזית בנק ישראל, אומר הנגיד, לוקחת בחשבון שהחל מחודש יולי לא תהיה לחימה נוספת בעזקה והפסקת האש בין ישראל לאיראן תישמר. נגיד בנק ישראל מעריך שהסכם קרוב לשחרור החטופים והפסקת המלחמה בעזה יביא להתייצבות המצב הכלכלי.

בנק ישראל כותב עוד כי הפעילות הכלכלית מתאוששת והאינפלציה הולכת ומתמתנת וזה אמור לאפשר לנגיד להוריד את הריבית במעלה הדרך. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה דרמטית אחרי המלחמה עם איראן. נגיד בנק ישראל כותב בנימוקי ההחלטה כי תוואי הריבית יקבע במעלה הדרך בהתאן לנתונים שיצברו ויצביעו שהתחזיות של חטיבת המחקר של הבנק יתממשו והאינפלציה תתכנס קרוב למרכז יעד יציבות המחירים.

נגיד בנק ישראל אמר כי צמצום איומים אסטרטגיים תורם לביטחון המדינה. הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית על כנה. השבועות האחרונות לוו באי ודאות גדולה בעקבות המבצע עם איראן. העלות התקציבית המיידית מוערכת ב-1% מהתוצר. המשק הישראלי מפגין חוזק והיסודות איפשרו לעמוד בעלויות הכלכליות.

בתקופה הזו האינפלציה ירדה אבל היא עדיין מעל הגבול העליון של היעד והשווקים משקפים שחל שיפור בכלכלה הישראלית. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן משמעותי אבל היא עדיין גבוהה מהרמה שהייתה לפני המלחמה.

ההשלכות הכלכליות של המלחמה

חשוב לזכור שישראל מתמודדת עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה והתוצר ברמה נמוכה מכפי שהייתה טרם המלחמה. האינפלציה ירדה לקצב של 3.1% וזאת תוך תנודתיות בגלל מחירי הטיסות לחו״ל בין היתר, התחזיות מדברות שבטווח של שנה קדימה האינפלציה אמורה להתכנס קרוב למרכז היעד. ההיחלשות של הדולר מול התחזקות הביקושים וזה עלול לפעול להגברת הלחצים האינפלציוניים וקשה לקבוע את השפעת שני הכוחות האלה שפועלים בכיוונים מנוגדים.

באשר לדרישות התקציביות לרבות דרישות הצבא. אמר הנגיד כי מקבלי ההחלטות צריכים לקבל החלטות איפה אנחנו נמצאים ומכאן צריך להתחשב בדרישות של הצבא, "אנחנו צריכים שיהיה ביטחון ויש לתקציב הביטחון השפעה על ההוצאות האזרחיות. ההערכה הזו מחייבת לגזור ובמידה ויהיו צרכים גדולים כמו האם ועדת נגל עומדת במלואה, חייבים לעשות הערכה מחדש. במידה ויצטרכו תקציבים גדולים, אנחנו חייבים למצוא דרכים על ביטולי דברים לא יעילים כמו סגירת משרדים מיותרים וביטול תמריצים לא לצאת לעבודה".

עוד הוסיף הנגיד כי הוא אינו קובע את תקציב הביטחון, למרות שבנק ישראל דחף להקמת ועדה שתבחן את תקציב הביטחון. ״ברור ששיתכן שאנחנו נמצאים במצב שבו הצרכים הביטחוניים השתנו אבל משם צריכות להיגזר הדרישות התקציביות״, אמר.

צומת משמעותי

הנגיד נמצא באחד הצמתים המשמעותיים בקביעת המדיניות המוניטרית של ישראל. ישראל נמצא בסיומה של מלחמה שתעלה בסדר גודל 300 מיליארד שקל. מערכת הביטחון זקוקה לעשרות מיליארדי שקלים, המערכות האזרחיות זקוקות אף הן לעשרות מיליונים שקלים לשיקום הפגיעות במלחמה.

מעבר לזה, הציפיה היא ששוק העבודה יתהדק עוד יותר שהמילואימניקים ישובו הביתה, ובאופן תיאורטי זה אומר הגברת הלחצנים האינפלציוניים, מה שלא יאפשר לנגיד להוריד ריבית.

יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית צריכה נאושות לצמיחה בקצב מהיר יותר, וזה פועל לטובת החלטה להוריד את הריבית ולהקל על נטל הוצאות והמימון של הפירמות ומשקי הבית.