קצת יותר משבוע אחרי שהסתיימה המלחמה עם איראן, אפשר להסיק מסקנה משמעותית אחת: משק האנרגיה היה ערוך ומוכן לתרחישי הקיצון, ותרחיש העלטה שעמד בראש הדאגות של כל מי שעוסק בתחום - לא התממש. עכשיו צריך להבין את התהליך שעבר משק האנרגיה של ישראל מאחורי הקלעים, והוא היה לא פחות ממדהים ודרמתי.
את ההיערכות לתרחישי קיצון היה צריך לחלק לכמה חלקים: השלב הראשון היה מיגון אתרים אסטרטגיים, ובמקרה זה מדובר על מיגון פיזי ועל מיגון שכולל מעורבות של הצבא; השלב השני היה ניתוק של כל מה שלא צריך ועלול להוות משקולת בנקודת קיצון; והשלב השלישי - שרידות. כלומר, החזרה מהירה של החשמל במקומות שנפגעו וניצול מקסימלי של היכולות של משק האנרגיה בהיעדר המקורות המוכרים לייצור חשמל - הגז הטבעי.
למערכה הזו היה צריך לרתום לא מעט גורמים, ובהם חברת החשמל, הצבא, רשות החשמל, בתי הזיקוק וכן הלאה. בזמן אפסי יחסית הצליחה חברת החשמל למגן את כל האתרים האסטרטגיים שלה וליצור צוותי עבודה מהירים, מקצועיים וזמינים שיתערבו בכל נקודת פגיעה אפשרית בזמן אפס.
מחיר החשמל יעלה
את האמת צריך להגיד: משק החשמל הישראלי פעל ללא דופי בנקודת הקיצון שבה היינו, ולהוציא פגיעות ישירות בקווי חשמל, לא היו הפסקות חשמל בישראל, ולחברת החשמל היו יכולות בלתי מבוטלות למשוך עוד לא מעט זמן ולספק חשמל ברציפות. צריך לספר שעל כל נושא התיאום, ההיערכות וההוצאה לפועל של התוכנית האולטרה־חשובה הזו היה מופקד משרד האנרגיה, כשהחוק מטיל על שר האנרגיה אלי כהן לנהל את האירוע הזה, מה שבוצע ללא דופי. אבל לכל אלה יש עלויות בלתי מבוטלות. המעבר לפעילות חירום עלה בהערכה גסה, נכון להיום, מאות מיליוני שקלים עודפים על העלויות הרגילות. ומה זה אומר? בקרוב מאוד (כנראה בתחילת השנה הבאה) מחיר החשמל יעלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו