"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אור גדול האיר הכל: משק האנרגיה הגיע מוכן למלחמה

המשק והאחרים עליו היו ערוכים ומוכנים לתרחישי הקיצון, ותרחיש העלטה שעמד בראש הדאגות של כל מי שעוסק בתחום - לא התממש

,עודכן
0השמעה
עבודות לשיקום רשת החשמל ברמת הגולן (ארכיון). צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

קצת יותר משבוע אחרי שהסתיימה המלחמה עם איראן, אפשר להסיק מסקנה משמעותית אחת: משק האנרגיה היה ערוך ומוכן לתרחישי הקיצון, ותרחיש העלטה שעמד בראש הדאגות של כל מי שעוסק בתחום - לא התממש. עכשיו צריך להבין את התהליך שעבר משק האנרגיה של ישראל מאחורי הקלעים, והוא היה לא פחות ממדהים ודרמתי.

את ההיערכות לתרחישי קיצון היה צריך לחלק לכמה חלקים: השלב הראשון היה מיגון אתרים אסטרטגיים, ובמקרה זה מדובר על מיגון פיזי ועל מיגון שכולל מעורבות של הצבא; השלב השני היה ניתוק של כל מה שלא צריך ועלול להוות משקולת בנקודת קיצון; והשלב השלישי - שרידות. כלומר, החזרה מהירה של החשמל במקומות שנפגעו וניצול מקסימלי של היכולות של משק האנרגיה בהיעדר המקורות המוכרים לייצור חשמל - הגז הטבעי.

השר אלי כהן,צילום: אופיר אייבי

למערכה הזו היה צריך לרתום לא מעט גורמים, ובהם חברת החשמל, הצבא, רשות החשמל, בתי הזיקוק וכן הלאה. בזמן אפסי יחסית הצליחה חברת החשמל למגן את כל האתרים האסטרטגיים שלה וליצור צוותי עבודה מהירים, מקצועיים וזמינים שיתערבו בכל נקודת פגיעה אפשרית בזמן אפס.

מחיר החשמל יעלה

את האמת צריך להגיד: משק החשמל הישראלי פעל ללא דופי בנקודת הקיצון שבה היינו, ולהוציא פגיעות ישירות בקווי חשמל, לא היו הפסקות חשמל בישראל, ולחברת החשמל היו יכולות בלתי מבוטלות למשוך עוד לא מעט זמן ולספק חשמל ברציפות. צריך לספר שעל כל נושא התיאום, ההיערכות וההוצאה לפועל של התוכנית האולטרה־חשובה הזו היה מופקד משרד האנרגיה, כשהחוק מטיל על שר האנרגיה אלי כהן לנהל את האירוע הזה, מה שבוצע ללא דופי. אבל לכל אלה יש עלויות בלתי מבוטלות. המעבר לפעילות חירום עלה בהערכה גסה, נכון להיום, מאות מיליוני שקלים עודפים על העלויות הרגילות. ומה זה אומר? בקרוב מאוד (כנראה בתחילת השנה הבאה) מחיר החשמל יעלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר