הפסקת האש בין ישראל לאיראן והאופטימיות הכוללת בשווקים מייצרת תחושה של אופטימיות בקרב האנליסטים וזה נתון חשוב בעולם שעבר שנה כלכלית וגיאו-פוליטית לא פשוטה.
פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות בחברת ההשקעות Themes ETF's, מתאר את ההתאוששות בשוק האמריקאי "זו ההתאוששות הכי שנואה וזהירה שהשוק ראה – ובכל זאת, המדדים המרכזיים בארה"ב בשיאים חדשים. אם הפד אכן יוריד ריבית ביולי, יש סיכוי שהשוק יזנק שוב במחצית השנייה של השנה". לדבריו, שווקים מפותחים ומתעוררים נהנים מהשקעות מסיביות בטכנולוגיה, אנרגיה וביטחון, כשאפילו מתחים גיאופוליטיים לא מצליחים לשנות את המגמה.
שני המומחים, פול מרינו וסילביה יבלונסקי (מנכ"לית ומנהלת השקעות ראשית ב-Defiance ETFs), מצביעים על המשך הפוטנציאל במניית אנבידיה. "אנבידיה תמשיך לשלוט במהפכת הבינה המלאכותית – כולל בעידן הבא של רובוטים אנושיים שידרשו עוצמת חישוב אדירה", אומר מרינו. יבלונסקי: "ייתכן רווח של 5–10% נוספים, אך הסיכון לרווחים כבר קיים – זו מניה עמוסה, שעלולה להיפגע מהפתעות מאקרו או תמחור יתר".
ויולטה טודורובה, אנליסטית ב-Leverage Shares, מתארת תגובה חיובית בשווקים בעקבות הפסקת האש בתיווך ארה"ב: "מחירי הנפט צנחו בחדות לאחר ההכרזה – מ-78.40 ל-65.93 דולר, ירידה של כמעט 17%. החשש ממלחמה אזורית ומחסור בנפט לא התממש. פרמיית הסיכון הגיאופוליטי התאיידה – והשוק חזר לחפש תשואה".
גם מרינו ציין כי "למרות הפגיעה בישראל והבושה לאיראן – המשקיעים פשוט ניערו את האבק מהכתפיים", והוסיף כי דווקא טראמפ, באמירה "drill baby drill", הצליח לייצב את התחושות בשוק.
התחזקות הליש"ט בלטה גם בעיני טודורובה וגם אצל מרינו. שתיהן מזהות תנועה שנובעת מחולשת הדולר האמריקאי יותר מאשר מביטחון בכלכלה הבריטית. "הליש"ט זינקה בגלל חולשת הדולר – לא בגלל חוזק בבריטניה. התנאים הכלכליים שם נחלשים, והתחזקות המטבע עלולה להיתקל בתקרה סביב 1.44", הסבירה טודורובה. מרינו מוסיף: "האינפלציה מרוסנת, וההשקעות בבריטניה ממשיכות לזרום, אך השוק כבר מתחיל לתמחר ירידות ריבית לקראת סוף 2025".
יבלונסקי מצביעה על התפתחות שקטה אך חשובה מאוד: שוק ה-Stablecoins חצה רף של 200 מיליארד דולר וצפוי להכפיל את עצמו עד 2026. "חקיקת ה-GENIUS Act דורשת גיבוי מלא במזומן, שקיפות ואיסור על ריביות. Circle צפויה להרוויח, בעוד Tether נתונה ללחץ", אמרה. לדבריה, המטבעות היציבים הפכו לשחקנים דומיננטיים בשוק האג"ח הממשלתיות לטווח קצר – עם השפעה פוטנציאלית על שיעורי הריבית עצמם.