ההתנהלות האזרחית של הממשלה מאז ה-7 באוקטובר שנוייה במחלוקת. לממשלה לקח הרבה זמן להציג רשתות ביטחון כלכליות ומתווי סיוע מה שגרם לציבור הנפגעים מהמלחמה חוסר ודאות משמעותי בכל הנוגע ליכולתצ שלהם להשתקם כלכלית אחרי המלחמה ואחרי הפגיעה בעסקים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא פתרון והוא לעגן בחקיקה את רשת הביטחון הכלכלית כך שהציבור ידע בדיוק מה הוא מקבל בעיתות משבר. צמצום חוסר הוודאות שנמצא בנקודות משבר הוא קריטי שכן ככה אנשים יכולים לתכנן את החיים שלהם ולפוגג מעט מחוסר הוודאות שמאפיין נקודות משבר כמו שישראל חוותה מאז ה-7 באוקטובר.
בימים אלה פועל המכון לגיבוש נוסח ראשוני למתווה שישמש כנספח לדו”ח. העקרונות וההמלצות הוצגו לראשונה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2025.
התשתית מתבססת בין היתר על ממצאים כלכליים ממשבר הקורונה וממלחמת חרבות ברזל, וכן על השוואה למדיניות של מדינות מפותחות והמלצות גופים בין־לאומיים. המלצה בכיוון זה ניתנה גם בדוח מבקר המדינה מוקדם יותר החודש.
למרות תרומתם הגדולה של העצמאים למשק, כיום אין להם מענה סוציאלי מוסדר בשעת משבר. אין דמי אבטלה, אין חל”ת (חופשה ללא תשלום), ואין דמי קיום שמבטיחים הכנסה מינימלית למשק הבית בעתות משבר. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה חיזק את הביקורת הציבורית והצביע על פער מתמשך בטיפול בקבוצת אוכלוסייה זו.
בסקר שביצע המכון לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, דיווחו 58% מהעצמאים על ירידה בהכנסה - עצמאים ברמות ההכנסה הנמוכות נפגעים במיוחד.
בתוך כך, במשבר הקורונה נרשמה ירידה של עד 20% בהכנסות העצמאים, בקרב המשתייכים לחמישוני ההכנסה הנמוכים. כתוצאה מכך, 30% מהעצמאים דיווחו שנכנסו לחובות או נאלצו ליטול הלוואות. בקרב השכירים הנתון עמד על 17% בלבד.
במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים כי מנגנוני הסיוע שפעלו בקורונה ובמלחמה היו עבור עצמאים מאוחרים, חלקיים וללא מנגנונים מובנים מראש, והיו אפקטיביים פחות בהפחתת העוני בקרב עצמאים בהשוואה לשכירים.
עוד אומרים במכון כי הפגיעה אינה רק כלכלית אלא גם תחושתית ומוסרית. מצב של חוסר ודאות מתמשך פוגע במוטיבציה ליזמות ובחוסן הלאומי.
סקירה בין־לאומית מעלה כי לאחר הקורונה הוקמו מנגנונים ייעודיים להגנה על עצמאים בשעת משבר במדינות מפותחות כמו בלגיה, ספרד ואיטליה, במקביל להמלצות של ארגון ה־OECD ושל האיחוד האירופי לחיזוק ההגנה הסוציאלית על עצמאים.
ההסדרה שמציעים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתבססת על הסדרה מראש של מנגנון רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים בעת משבר, שניתן להפעיל אותו “בלחיצת כפתור”. הסדרה זו תכלול לא רק את התשתית החוקית הנדרשת אלא גם את התשתיות התפעוליות.
העצמאים יקבלו מענק מיידי על בסיס הצהרה, ובהמשך על סמך דיווחי אמת בעיתוי בו הם מתקבלים. בקרה בדיעבד תתבצע לפי דוחות שנתיים.
נוסחת הסיוע תביא לכך שרמת ההגנה הסוציאלית בזמן משבר תהיה דומה לזו שמקבלים שכירים. תוקם קרן ייעודית בביטוח הלאומי שתופעל בעת משבר ותתוקצב מראש.
גלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: ״תוכנית הסיוע שהציג אתמול האוצר חוזרת על הדפוס הבעייתי של הסיוע במשברים קודמים, שמגלם מענה חלקי ובעיקר לא ודאי.
"המשק הישראלי חווה בשנים האחרונות משברים תכופים, ואנו רואים בנתונים שהעצמאים גם נפגעים מהם יותר וגם מוגנים פחות על ידי המדינה. המחקר שלנו מראה שאם יוקם מנגנון מתוכנן מראש, המענה יהיה יותר ודאי, מהיר ויעיל במשבר הבא.
"מדובר לא רק בהיגיון כלכלי אלא גם במחויבות חברתית וסוציאלית להגן על מטה לחמם של יותר מ־13% מהמועסקים בשוק העבודה״.
את הדוח כתבו גלעד בארי, נדב פורת הירש ורועי קנת פורטל. העבודה בוצעה במסגרת התוכנית לרפורמות בכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון.