בימים האחרונים מתרגש מאבק בין משרד האוצר למשרד הביטחון על נושא עלויות המלחמה. גורם בכיר באוצר אומר היום (שלישי) ל"ישראל היום" שהצבא דורש 30 מיליארד שקל תוספת לתקציב הביטחון וזאת כדי לשפות אותו על המלחמה עם איראן אבל המלחמה עלתה סדר גודל של 15 עד 17 מיליארד שקל, שאותם מתכוון האוצר להעביר לצבא.
הדרישות העודפות של הצבא, אומר הגורם, נועדו לכסות על גירעונות עבר והתנהלות לא כלכלית שלו בימים שלפני המלחמה.
יש לציין כי את שנת 2025 התחיל משרד הביטחון עם תקציב של 110 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו לצבא 10 מיליארד שקל לצורך הצטיידות במסגרת המלצות ועדת נגל. המלחמה עם איראן הביאה להוצאה עודפת של 15 עד 17 מיליארד שקל כך שהתקציב הכולל לשנת 2025 אמור להיות של 137 מיליארד שקל אולם הצבא דורש שהתקציב הכולל יהיה סביב ה-150 מיליארד שקל.
דרישת צה"ל שווה להעלאת מע"מ ב-1%
הגורם באוצר אומר שדרישה בסדר גודל כזה צריכה את אישור הממשלה שכן מדובר בדרישה שהיא שקולה להעלאת המע"מ בעוד 1% או לחילופין צריך יהיה לצמצם משמעותית את ההשקעה של המדינה בתשתיות, בחינוך ובבריאות וזה בלתי אפשרי, אומר הגורם.
עוד אמר הגורם שבאוצר בחנו את ההתנהלות התקציבית של כל גופי הביטחון והתגלה שאף גוף ביטחוני, כמו השב"כ והמוסד, לא חרגו מהתקציב שלהם והם סיפקו ביטחון לישראל.
הצבא, אומרים באוצר, התנהל כאילו אין כלכלה בעולם וכדי להתגבר על קשיים הוא הוציא כסף על דברים שאין להם קשר למלחמה. כך למשל אומרים באוצר שבבדיקה שערכו שם התגלה שהשימוש בתשלום על ימי מילואים לא שימש תמיד לצורך שלשמו הוא הוקצב. "היו מקרים שגילינו שהצבא, כדי למשוך מילואימניקים שילם יומיים מילואים על כל יום מילואים שנעשה בפועל. גילינו שמבנים הוזזו ממקומם לא בשל צורך ביטחוני אלא בשל צורך מנהלי וזה היה בעלות של מיליוני שקלים", אומר הגורם.
"הצבא מתחייב להוצאות שלא אושרו"
דבר נוסף שעליו מצביע הגורם באוצר ל"ישראל היום" - הוא ההתנהלות הבעייתית של הצבא בימים של שגרה שהחריפו במלחמה. "הצבא מאפשר ליחידות שלו להתחייב להוצאות גם כאלה שלא אושרו בתקציב וזה מייצר עובדות בשטח וכשאנחנו מסרבים לשלם הוצאות שלא תוקצבו, נוצרים גירעונות שבמשך הזמן הצבא מנסה לכסות עליהם באמצעות ניפוח הוצאות ולזה צריך לעשות סוף בימים כאלה שההוצאות על ביטחון הולכות וגדלות".
הגורם ביקש להדגיש שכל הוצאות המלחמה עם איראן ישולמו על ידי האוצר ולא באמצעות תקציב הביטחון אבל הצבא חייב להבין שיש כאן מדינה שצריך לממן את השיקום שלה גם כן ולכן לפני שהצבא מבקש תוספות תקציב הוא צריך לבצע הערכת מצב אסטרטגית חדשה, לאור השינויים במצב האסטרטגי של המדינה, ולהציג לאוצר דרישות תקציביות שהולמות את הסיכונים היום ולא כאלה שמתכתבות עם הסיכונים של לפני המלחמה.
מערכת הביטחון: לכל אתגר יש עלות
מנגד, גורמים במערכת הביטחון אומרים ל״ישראל היום״ כי מערכת מרכבות גדעון לא תוכננה ולא תוקצבה ולכן מערכת הביטחון חרגה מתקציב ימי המילואים והשימוש בחימושים. לטענתם, מערכת הביטחון נכונה לכל אתגר שהדרג המדינה ינחה אבל יש לכך עלות תקציבית.
הגורמים אמרו עוד כי כרגע יש צורך במלאי של חימושים שאושרו בארה״ב וממתינים לתשלום כדי להגיע לישראל ויש מספר כלים שנפגעו וצריך להחליף אותם. לזה יש צורך להכניס את דרישות הדרג המדיני מהצבא לפעילות בעזה ולכן יש צורך מיידי בכסף הזה.