"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כשהכסף נעצר - גם משטרים נופלים: כך אפשר למוטט סופית את שלטון האאייתוללות
פגיעה בשדות הנפט והגז של איראן תביא את כלכלתה, שכבר היתה במצב קטסטרופלי לפני המלחמה - לקריסה
חמינאי. "לא בשמנו". צילום: אי.אף.פי

כשהכסף נעצר - גם משטרים נופלים: כך אפשר למוטט סופית את שלטון האאייתוללות

פגיעה בשדות הנפט והגז של איראן תביא את כלכלתה, שכבר היתה במצב קטסטרופלי לפני המלחמה - לקריסה

שרון פרשר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ביום שישי השחור, 8 בספטמבר 1978, כוחותיו של שליט איראן דאז, השאה מוחמד רזא פהלווי, פתחו באש חיה על מפגינים איראנים. לאות מחאה יצאו קריאות רבות מבתי הזיקוק האיראניים לשביתה - שהתפשטה כאש בשדה קוצים - והשביתה לחלוטין את מגזר הנפט של איראן.

כלכלת איראן של אז, כמו היום, היתה תלויה לחלוטין במגזר הנפט, וכ־80% מהכנסות המדינה נשענו על הנוזל השחור. כשהכנסות אלו הפסיקו להגיע, נגרמה תגובת שרשרת במשק האיראני: החל מנהגים בתחבורה הציבורית, שסבלו ממחסור בדלק והצטרפו למחאה, ועד לנמלים, ולבסוף גם השירותים הממשלתיים והתקשורתיים.

יותר משני מיליון עובדים - מתוך אוכלוסייה של 35 מיליון - שבתו, שיתקו את המדינה והביאו לקריסת השלטון. השאה, שעקב מחסור בהכנסות לא יכול היה לשלם לכוחות הביטחון ששרידותו היתה תלויה בהם, נאלץ לעזוב את המדינה ב־16 בינואר 1979. לאחר חודש תפס חומייני את השלטון וייסד את הרפובליקה האסלאמית של איראן.

תעשיית הנפט באיראן, צילום: Gettyimages

לפי סקר ענק של מכון מחקר עצמאי וידוע בהולנד, שנערך בדצמבר 2022 ואשר מתמחה בדעת הקהל באיראן, 80% ממשתתפי הסקר מתנגדים לשלטון האיראני ושואפים להחליפו. מאז, לפי אותו מכון, השיעור רק עלה. מבחינת ישראל, זאת התוצאה הטובה ביותר שיכולה להתקבל: הפלת שלטון האייתוללות מבפנים, תוך אמונה כי השלטון החדש יתמקד יותר בענייני פנים - ויזניח את תוכנית הגרעין, מתוך תקווה להסיר את הסנקציות ולשקם את הכלכלה הגוועת.

לפיכך, עם פתיחת העימות הצבאי בין ישראל לאיראן ב־13 ביוני, נשאלת השאלה: כיצד מעודדים את הציבור האיראני למרוד ולהפיל את השלטון הנוכחי?

עד כה, בעיקר בגלל לגיטימציה בינלאומית, תקפה ישראל אתרים צבאיים וגרעיניים ונמנעה כמעט לחלוטין מלתקוף את שדות הגז והנפט של איראן. מדובר על מאגרים עצומים: לפי הערכות, 12.28% ממאגרי הנפט בעולם ו־17.1% ממאגרי הגז נמצאים באיראן. פגיעה בשדות הנפט והגז תביא את כלכלתה - שכבר היתה במצב קטסטרופלי עוד לפני המלחמה - לקריסתה הסופית. אם כך, מדוע ישראל, למעט תקיפת אזהרה בשדה הגז "פארס", עדיין לא עשתה זאת? הסיבה העיקרית היא חשש מפגיעה בלגיטימציה הבינלאומית להמשך ההתקפה. כל פגיעה בשדות הנפט והגז תקפיץ את מחיריהם בעולם.

נא להתפנות בהתאם

אבל מה כן ישראל יכולה לעשות? כמו שטראמפ הכריז שתושבי טהרן צריכים להתפנות מייד - כך גם ישראל יכולה להודיע: "למען ביטחונם של עובדי הגז והנפט - אנו ממליצים להתפנות באופן מיידי מהאתרים". באופן כזה ניתן להשבית את האתרים בצורה אקטיבית - מבלי לפגוע פיזית בשדות עצמם ובלגיטימציה שנהנית ממנה ישראל.

נתניהו במסיבת העיתונאים על איראן: "לא ניגרר למלחמה התשה", צילום: צילום מסך

פתגם ידוע אומר שמלחמות עולות כסף, ואם נוכל להשבית את הכלכלה האיראנית ולשמור על הלגיטימציה - זה יקרב אותנו לביטוי המפורסם של נתניהו "הניצחון המוחלט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...